בש"א 6396-23 בש"א 6396-23

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 45986-05-23 המתנהל בבית משפט השלום בבאר שבע (להלן: תובענת באר שבע), עם הדיון בת"א 38542-04-23 המתנהל בבית משפט השלום בצפת (להלן: תובענת צפת).

2.יצוין בקצרה כי ביום 23.4.2023 הגישה המשיבה 4, גב' רולא וקילי (להלן: רולא), את תובענת צפת, כנגד המבקשת 1, המשיב 2 והמשיב 6. בהמשך, ביום 18.5.2023 הגישה המשיבה 1, גב' עביר אלוקילי אבו פריח (להלן: עביר) את תובענת באר שבע, כנגד המבקשים, משיבים 3-2 ומשיבה 5.

מעיון בבקשה ובתיק בית המשפט עולה כי המבקשת 1 פתחה ביום 10.2.2020 תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בצפת כנגד המשיב 6, שמספרו 507740-02-20 (להלן: תיק ההוצאה לפועל).

התובענות שאיחודן מבוקש כעת נסבות על עיקולים שהוטלו על עביר ורולא, כל אחת לחוד, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בעקבות הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין (בהליכים ת"א 28336-09-20 (שלום נצרת) ו-ת"ט 50037-07-22 (שלום צפת). להלן: הסכם הפשרה) שאליו צורפו כערבות. עביר ורולא טענו בתביעותיהן כי חתימותיהן על גבי הסכם הפשרה זויפו, ודרשו את ביטולו.

3.בבקשתם, טוענים המבקשים כי שני ההליכים נסבים על אותה מסכת עובדתית. עוד נטען כי ההסכמים העומדים בבסיס שתי התובענות כוללים תניית שיפוט מקומית שלפיה בית המשפט המוסמך לדון בתביעות בנושא ההסכמים הללו הוא בית משפט השלום בצפת.

4.בתגובתה מיום 10.9.2023 הודיעה עביר, שכזכור הגישה את תובענת באר שבע, כי היא מתנגדת לבקשה. עביר טוענת כי משום שלגישתה היא לא התקשרה בהסכם הפשרה ולא הייתה מודעת אליו, תניית השיפוט האמורה ממילא לא חלה עליה. עוד טוענת עביר כי ראוי לקיים את הדיון בתובענות בנפרד, שכן כתבי התביעה מעלים נסיבות שונות. לעניין מאזן הנוחות, טוענת עביר כי מרבית הצדדים לתובענות מתגוררים בדרום הארץ.

5.המשיב 2 הסכים לבקשה; ואילו יתר המשיבים לא הגישו תגובתם חרף החלטתי מיום 28.8.2023.

6.דין הבקשה להידחות. לא שוכנעתי כי טענות המבקשים מובילות למסקנה כי איחוד התובענות ימנע הכרעות סותרות; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת קיום הדיון בבית משפט השלום בצפת. כמו כן, לא מן המותר להזכיר כי טענות לעניין היעדר סמכות מקומית מקומן להתברר בערכאה הדיונית, וכך גם טענות המבקשים באשר לתניית השיפוט.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית.