פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
6417/08 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקשת:
זהבה בן עמי
נ ג ד
המשיבים:
1. עוה"ד מ.קידר - מפרק החברה
2. אילן בן עמי
3. האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, בה חויבה המבקשת להשיב למשיב 1 כספים שקיבלה מחברת יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע"מ (להלן – החברה), המצויה בהליכי פירוק. בהחלטתו, דחה בית המשפט המחוזי את טענת ההתיישנות שהעלתה המבקשת, בקובעו כי ראוי למנות את תקופת ההתיישנות מיום שנודע למפרק החברה (משיב 1) על העברת הכספים. משלא סיפקה המבקשת מסמכים שעשויים לתמוך בטענה כי מדובר בהחזר הלוואה או בהלוואה ולא ניתן הסבר לפעולה הכספית, חויבה המבקשת לשלם את סכום ההמחאה, בסך 27,800 ₪, לקופת הפירוק.
2.
החלטת בית המשפט ניתנה ביום 20.3.2008 בהיעדר הצדדים. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 17.7.2008. נטען בה כי המבקשת יוצגה בבית המשפט המחוזי על ידי עורך דין אחר. ייצוגה בהליך זה אילץ אותה להוציא כספים וללוות כספים שלא היו באמתחתה, כדי להתגונן מול דרישת המפרק לתשלום כפסים. היא פנתה לבא-כוחה הנוכחי, שהינו חתנה, על מנת שייצגה בהליך הערעור. השיהוי בפנייה לחתנה נעוץ, כך נטען, בשני טעמים מרכזיים. האחד, לאחר שחתנה ייצגה בהליכים רבים בבתי המשפט השונים ללא תשלום, היא התביישה מלפנות אליו שוב. הטעם השני הוא כי המבקשת לא הייתה מודעת לפרק הזמן הקבוע בדין להגשת ערעור. המשיב 1 מתנגד לבקשה.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה וכן בתגובת המשיב, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על פי מכלול של שיקולים. בין אלה ניתן למנות את הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד.
4.
במקרה שלפניי, האיחור בהגשת ההליך מגיע כדי חודשיים ימים. הטעם עליו מתבססת הבקשה הוא עיכוב בהסדרת הייצוג המשפטי בהליכי הערעור וחוסר ידיעה בדבר המועד להגשת ערעור. באלה אין כדי לבסס "טעם מיוחד" כנדרש בדין. יש לזכור כי ככול שמשך האיחור הוא רב יותר, כך גובר בהתאמה כובד הטעמים הנדרשים על מנת להיעתר לבקשה, שכן חלוף הזמן מעצים את האינטרס הציבורי והאינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות ההליכים (ראו, בש"א 6404/04 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.9.2004)). לגבי השיהוי בהסדרת הייצוג, אין המדובר בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת המבקשת. ככלל, טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו אינם מצדיקים הארכת מועד. גם חוסר ידיעה לגבי מועד הגשת הערעור אינו מצדיק מתן ארכה, בפרט כאשר המבקשת הייתה מיוצגת על ידי עורך דין אחר לפני העברת התיק לבא כוחה הנוכחי, שהינו חתנה. טענת המבקשת לעניין זה, לפיה
"באמת ובתום לב לא הייתה מודעת לפרק הזמן שהוקצב לצורך הגשת ערעור" נטענה בעלמא, ללא הסבר ופירוט מינימאלי המתחייבים בנסיבות העניין. אוסיף, כי מעיון בהחלטת בית המשפט קמא לא שוכנעתי שסיכויי הערעור טובים באופן המטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה.
הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב 1 שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ בגין בקשה זו. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, ג' באב תשס"ח
(4.8.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת