בש"א 6502/16 דניאל אביטל נ. מוריס שיטרית

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 1123-04-16, המתנהל בבית משפט השלום באשקלון, עם הדיון ב-ת"א 46019-01-16, המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו – ולקיימם במאוחד בתל אביב. המבקש הוא התובע ב-ת"א 46019-01-16 (השלום – תל אביב), שהוגשה נגד המשיבים 2-1, והנתבע ב-ת"א 1123-04-16 (השלום – אשקלון) שהגישה נגדו המשיבה 3. המשיב 1 הוא גיסו לשעבר של המבקש. כעולה מכתבי הטענות, המשיבה 3 היתה בזמנים הרלוונטיים לתובענות בבעלות משותפת של המשיבים 2-1; ועניינן של שתי התובענות בהתקשרות שבין המבקש והמשיבים 2-1 להפעלת בית קפה בתל אביב, באמצעות המשיבה 3 שהיתה בעלת הזיכיון. מכתבי התביעה בשני ההליכים עולות טענות הדדיות בדבר מעילה בכספי בית הקפה וניצול אמונם של יתר השותפים למטרת עשיית רווח אישי, שלא כדין ועל חשבון העסק המשותף.

איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו ועל מנת למנוע כפל התדיינות וסיכון למתן החלטות סותרות על-ידי בתי משפט שונים באותו עניין. זאת משנטען כי שתי התובענות יסודן בתשתית עובדתית אחת, ועולות מהן שאלות משפטיות דומות. מבוקש לקיים את הדיון המאוחד בבית המשפט בתל אביב, היות שתובענה זו הוגשה הראשונה בזמן ומאחר שמירב הזיקות נתונות לבית משפט זה, כנטען, באשר מקום מושבם של רוב בעלי הדין הוא בתל אביב ובעיר זו התקיימו האירועים נושא התובענות. יצוין כי שני ההליכים מצויים בשלבים מקדמיים, כאשר ב-ת"א 1123-04-16 (השלום – אשקלון) טרם התקיימו דיונים כלשהם, וב-ת"א 46019-01-16 (השלום – תל אביב) התקיימה ישיבת קדם-משפט אחת. עוד יצוין כי בשני ההליכים הוגשו בקשות להעברת הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית; שתי הבקשות נדחו, ואולם בהחלטתו מיום 14.7.2016 ציין בית המשפט באשקלון (כבוד השופט ע' כפכפי ) כי הגם שיש לו סמכות מקומית לדון בתובענה, "נראה כי יש יסוד לטענה כי מרבית הזיקות נתונות לבית המשפט בתל אביב", וכי "יש טעם לפגם בבחירת בית משפט זה להגשת התביעה". בנוסף הגיש המבקש בקשה בגדרי ב-ת"א 1123-04-16 (השלום – אשקלון), שבה הוא נתבע, לצירוף המשיב 1 כנתבע נוסף בתובענה; הבקשה נדחתה, תוך שבית המשפט ציין כי "נראה כי מטרת הבקשה לחסוך באגרה למשלוח הודעה לצד ג'".

המשיבים 3-2 אינם מביעים עמדה ביחס לאיחוד הדיון בתובענות, אך טוענים כי ככל שתתקבל הבקשה על הבירור המאוחד להתקיים בבית המשפט באשקלון. נטען כי לבית משפט זה נתונות מירב הזיקות, משום שמקום מושבם של שלושת המשיבים בעיר באשקלון ובסביבתה, וזה גם המקום המיועד לביצוע ההתחייבות. המשיב 1 מתנגד לבקשה, משום שהוא אינו בעל דין ב-ת"א 1123-04-16 (השלום – אשקלון) ומשכך איחוד הדיון יגרום לו כמו גם לבית המשפט בזבוז של משאבים.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות לה ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. ההכרעה בשתי התובענות טעונה בירור של אותה מסכת עובדתית, שעניינה ההתקשרויות בין הצדדים בכל הנוגע להפעלת בית הקפה; והשאלות המשפטיות הנדונות בשני ההליכים כרוכות אלה באלה, כאשר דומה כי כל הכרעה בהליך אחד תשפיע על האחר. בנסיבות אלה קיימת השקה מספקת שבגינה ראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול, ויקבע את סדרי הדיון המתאימים לבירור המחלוקות (ראו למשל, בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ

(7.9.2016)). באשר למקום קיום הדיון המאוחד, דעתי כדעת המבקש, ולפיה יש לקיימו בבית המשפט בתל אביב. לעניין מירב הזיקות נראה כי אין עדיפות מובהקת לאחד מבתי המשפט על פני השני; והטעם העיקרי לקיום הדיון בתל אביב הוא השלב הדיוני שבו מצוי הליך זה, לאחר שקוימה בו כבר ישיבת קדם-משפט ואחת נוספת קבועה במועד קרוב, כמו גם העובדה שהוא שהוגש הראשון בזמן. בנוסף לקחתי בחשבון את החלטת בית המשפט באשקלון, ממנה עולה כי דומה שבית המשפט בתל אביב הוא המקום המתאים יותר לבירור התובענות.

התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"א 1123-04-16 (השלום – אשקלון) לבית משפט השלום בתל אביב, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"א 46019-01-16.