פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
6559/16
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשים:
1.
יוסף ברון ו-15 נוספים
נ ג ד
המשיבים:
1.
דן עמדי
2. דוד יוסף זאדה
3. עו"ד נאור בשארי
4. יצחק בריל
5. אלון אליהו כהן
6. אסתר בריל
7. ב. ב. רגבים השקעות בע"מ
8. נכסי א. ג. אירופה בע"מ
9. עמיר שלמה בכנהיימר
10. ארז זלוף
11. משפחת א. ג. מימון והשקעות בע"מ
12. יוסף יעקב זוהר
13. זכריה נאור
14. תומר בראל
15. תום בריל
16. אלדד פהלבני
17. יהורם צפניה
18. אליהו יוסף זאדה
בקשה לאיחוד דיון
בשם המבקשים: עו"ד
יצחק גינצבורג
בשם המשיב 2: עו"ד
יהודה שוסטר
בשם המשיבים 3, 6, 13: עו"ד אלי
סומך
בשם המשיבים 12-8: עו"ד
דורון אריאל; עו"ד ענת כהן
בשם המשיב 15: עו"ד
גבריאלה ביורק
בשם המשיב 16: עו"ד
אליהו שרגא
בשם המשיב 18: עו"ד
זיו גליקמן
החלטה
לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 16247-01-15, המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, עם הדיון ב-ת"א 62309-02-15, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד – ולקיימם במאוחד בלוד. את התובענה ב-ת"א 16247-01-15 (מחוזי – ירושלים) הגישו המבקשים נגד המשיבים 7-1, כשבעניין המשיבים 1 ו-5 ניתנו זה מכבר פסקי דין בהיעדר הגנה; ואילו ת"א 62309-02-15 (המחוזי – מרכז) הוגשה על ידי המשיבים 12-8 נגד המשיבים 3-1, 7-6, 18-13.
בבקשה נטען כי שתי התובענות עוסקות בפרשות דומות, שעניינן עסקאות תרמית נטענות שביצעו הנתבעים בשני ההליכים כלפי שתי קבוצות התובעים, כאשר הנתבעים מכרו לכאורה לתובעים דירות מטעם רשות מקרקעי ישראל, ובפועל גזלו את כספם. המבקשים טוענים כי מסכת האירועים הנגלית בכל אחת מן התובענות זהה במידה רבה לאחרת, וכן כי ישנה חפיפה משמעותית בין הנתבעים בשני ההליכים. לפיכך מבוקש לאחד את הדיון בתובענות, על מנת להביא לייעולו ולמנוע כפל התדיינות וסיכון למתן החלטות סותרות על-ידי בתי משפט שונים באותו עניין. יצוין כי בשני ההליכים התקיימו דיונים בעניין בקשות למתן סעדים זמניים; בנוסף התקיימו ב- ת"א 62309-02-15 (המחוזי – מרכז) שתי ישיבות קדם-משפט, וב-ת"א 16247-01-15 (מחוזי – ירושלים) התקיימה ישיבת קדם-משפט אחת, שבסופה נתן בית המשפט (כבוד הנשיא א' פרקש ) שהות למבקשים להגיש בקשה זו.
המשיבים 1, 5-4, 7, 14 ו-17 לא הגישו את תגובתם לבקשה; יוער כי מכתבי הטענות עולה כי ייתכן שהמשיבים 4 ו-14 הם למעשה אותו אדם. יתר המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר בשתי פרשות נפרדות, שהתשתית העובדתית שלהן אינה זהה. הבירורים הראייתיים שייערכו הם אפוא שונים, ומכאן שאין חשש ממתן הכרעות סותרות ואיחוד הדיון לא יביא אלא לסרבולו. המשיבים 7-1, הם התובעים ב-ת"א 62309-02-15 (המחוזי – מרכז), מדגישים כי הגם שלגישתם התובענות עוסקות ב"תרגילי עוקץ" דומים, קבוצות הנפגעים שונות ואינן קשורות זו לזו, ולא צפויים להופיע בדיונים אותם עדים. לכן, בירור מאוחד של התובענות יעכב ויסרבל את ההליך. המשיבים 15 ו-16 מוסיפים כי הם אינם צדדים להליך ב-ת"א 16247-01-15 (מחוזי – ירושלים), ומשכך בירור מאוחד של התובענות יגרום להימשכות מיותרת של ההליכים בעניינם. המשיבים 2 ו-18 טוענים כי אם תתקבל הבקשה לאחד את הדיון, אזי על הבירור המאוחד להתקיים בירושלים. נטען כי לבית משפט זה נתונות מירב הזיקות, מאחר שהנכסים נושא התובענות מצויים בירושלים, בעיר זו נערכו העסקאות ובה מתגוררים רבים מבעלי הדין. יוער כי בתגובות שהוגשו לבקשה נמסר כי נגד חלק מן המשיבים הוגשו כתבי אישום, וחלקם מצויים כעת במעצר.
לאחר עיון בבקשה, בתגובות לה ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אמנם דומה כי יש השקה עובדתית ומשפטית בין התובענות, אך לא ברור שאיחוד הדיון יביא לייעולו. אין מחלוקת בין הצדדים כי "לא מדובר בדיוק על אותה מסכת עובדתית", כלשון הבקשה, וכי ישנם הבדלים שונים בין הנטען בשני כתבי התביעה. יידרש אפוא בירור עובדתי פרטני ביחס לכל אחד מהמעשים הנטענים וכל אחד מהתובעים השונים, ואין הכרח כי הכרעה בנוגע לאחד תשליך גם על האחר (ראו למשל, בש"א 7107/14 עיריית חדרה נ' חמזה
(11.11.2014); בש"א 1552/14 ביטוח ישיר – איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' אורלובסקי
(24.3.2014)). נתתי משקל גם להתנגדותם של המשיבים 7-1, הם התובעים ב-ת"א 62309-02-15 (המחוזי – מרכז), ולחששם מעיכוב ההליך; ויוער כי גם בהחלטתו של בית המשפט בירושלים הודגש כי על הבקשה להיבחן בשים לב לעמדת המשיבים.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ט
באלול התשע"ו (22.9.2016).
ש
ו פ ט ת