פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7107/14
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקשת:
עיריית חדרה
נ ג ד
המשיבים:
1. חמזי חמזה
2. גרר שי כהן בע"מ
בקשה לאיחוד דיון
תשובת המשיב 1 מיום 5.11.2014
בשם המבקשת:
עו"ד קרן תגר
בשם המשיב 1:
עו"ד גזאוי שאוקת
החלטה
1.
בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו מתבררות במאוחד מספר תובענות שהוגשו על רקע אירועי הצפה שהתרחשו בעיר חדרה בחודש ינואר 2013. איחוד הדיון בתובענות אלו נעשה בהתאם להחלטותיי בבש"א 1316/14 ובבש"א 4280/14 (מן הימים 6.3.2014 ו-19.6.2014, בהתאמה). בבקשה שלפניי מבוקש להורות על איחוד תובענה נוספת, המתבררת בבית משפט השלום בקריות (תא"מ 5866-10-13) עם התובענות שכבר אוחדו. מדובר בתביעה שהגיש המשיב 1 נגד המשיבה 2 בגין נזק שנגרם לרכבו עת שרכבו נגרר על ידי רכב של המשיבה 2. נטען כי רכבו של המשיב 1 נפגע כתוצאה מן ההצפה שאירעה בחדרה. המבקשת היא צד שלישי בהליך. לטענת המבקשת, עניינה של התביעה הנ"ל באותו אירוע הצפה בו עוסקות יתר התביעות והיא נוגעת לאותה מסכת עובדתית ומעלה שאלות כמעט זהות, למצער בכל הנוגע לבירור ההודעה לצד שלישי ששלחה המשיבה 2 למבקשת. לפיכך, סבורה המבקשת כי איחוד התובענה שהגיש המשיב 1 עם התובענות האחרות יביא לייעול ההליכים, לחסכון בזמן וימנע קבלת הכרעות סותרות.
2.
המשיבה 2 מותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיב 1 מתנגד לבקשה. לדבריו, אין קשר בין התובענה שהגיש לבין ההליכים המתנהלים בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו וההליכים נבדלים זה מזה מבחינה עובדתית ומשפטית. לדבריו, תביעתו מכוונת נגד המשיבה 2. לפי הנטען, במהלך גרירת רכבו נכנס הרכב הגורר לשלולית מים עמוקה, מה שגרם לנזק לרכבו שלו. לשיטתו, לצורך ההכרעה בתביעתו אין חשיבות לשאלה כיצד נוצרה השלולית, אם כתוצאה מאירוע הצפה אם בדרך אחרת. בנוסף, הוא טוען כי תביעתו היא בעילת רשלנות, וכן סומך הוא על טענות מכוח חוק השומרים, התשכ"ז-1967 וחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974. לאור האמור, לדעתו, אין חשש להכרעות סותרות בהליכים הנדונים. לעומת זאת, הוא סבור כי איחוד הדיון עלול לסרבל ולהאריך את ההליכים, במיוחד נוכח הודעת המבקשת כי בכוונתה להגיש הודעות לצדדים שלישיים ורביעיים. עוד טוען המשיב 1 כי יש להותיר את הדיון בהליך הנדון בבית משפט השלום בקריות אף מטעמי נוחות, נוכח מקום מגוריהם של הצדדים, באי כוחם והעדים הרלוונטיים. לחלופין, הוא מבקש כי רק ההודעה לצד שלישי תועבר לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ואילו התביעה העיקרית תמשיך להתברר בבית משפט השלום בקריות. זאת, כיוון שלדידו, הזיקה בין ההליכים נוגעת רק ליחסים שבין המשיבה 2 לבין המבקשת.
3.
דין הבקשה להידחות. אומנם, ביסוד ההליכים הנדונים אירוע עובדתי אחד. אולם, להתרשמותי, השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בתובענה שהגיש המשיב 1 שונות מהסוגיות הנדונות בהליכים שאוחדו בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, במידה המצדיקה לדחות את הבקשה. בנסיבות העניין, קיים חשש כי איחוד הדיון בהליכים האמורים יוביל לסרבול ולהארכת הדיון בתביעת המשיב 1. עם זאת, נראה כי הודעת הצד השלישי שהגישה המשיבה 2 עשויה לעורר שאלות קרובות לשאלות המתעוררות בהליכים שאוחדו בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, כאמור בפיסקה 1 לעיל. בהקשר זה יצוין, כי לבית משפט השלום בקריות נתונה הסמכות לעכב את בירור ההליך שלפניו עד למתן הכרעה בהליכים המאוחדים בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, אם יראה כי הדבר נחוץ לשם מניעת הכרעות סותרות. עם זאת, יובהר, כי איני מביע כל עמדה בשאלה האם ראוי לעשות כן, וההחלטה בסוגיה זו נתונה לשיקול דעתו של בית משפט השלום בקריות.
4.
הבקשה נדחית אפוא. לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח
בחשון התשע"ה (11.11.2014).
ה נ ש י א