בש"א 6644/98 יאיר רגב נ. חוליו קפלון

בפני בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שניתן ביום 7.9.98. הבקשה שבפני הוגשה ביום 22.10.98 והתבקש בה כי מניין ארבעים וחמישה הימים ימנה החל מיום 1.10.98, שהוא יום קבלת התיק לידי המבקש.

בבקשה נטען, כי עורך דין אשר ייצג המבקשים בבית משפט קמא נעלם והעביר תיקים לעורכת דין אחרת, אשר סרבה לשחרר התיק. המבקשים פנו לבית המשפט וכן ללשכת עורכי הדין על מנת לחייב את עורכת הדין לשחרר התיק. לאחר המצאת ההחלטה של ועדת האתיקה של הלשכה לידי עורכת הדין, נאותה לשחרר התיק, והתיק התקבל בידי המבקשים ביום 1.10.98. בשל כך מתבקשת הארכת המועד האמורה עד ליום 15.11.98. לבקשה צורפו העתקים מהמכתבים השונים שנשלחו על ידי המבקש מספר 1 לעורכת הדין וכן ללשכת עורכי הדין, אולם לא צורף לה תצהיר.

המשיבים מתנגדים לבקשה. ראשית טענו, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר על אף גודש העובדות בה, ואילו המסמכים שצורפו אליה לא אומתו על ידי המבקש. כמו כן, לא פורט על ידי המבקש מה מנע את צילום תיק בית המשפט המחוזי, אשר על בסיסו ידון הערעור. מוסיף בא-כוח המשיבים, כי המבקש בעצמו התייצב למועד שימוע פסק הדין ביום 7.9.98, וכי מהבקשה לא ברורים המועדים בהם נודע למבקשים דבר העלמו של עורך דין מזור והעברת התיק לעורכת דין שלמן. לפיכך נטען, כי דין הבקשה להידחות.

בעקבות תגובת המשיבים, הגישו המבקשים בקשה להגשת תצהיר בתמיכה לבקשה. כמו כן, במסגרת תצהיר זה, מבקש המבקש להוסיף שתי עובדות נוספות: פטירתו של אבי המבקש ביום 30.10.98, ופרסום בעיתון מעריב מיום 30.11.98 בדבר גזר הדין שהוטל על עורך דין מזור (בא-כוח המבקשים בפני בית משפט קמא) ביום 27.10.98.

המשיבים מתנגדים לבקשה להגשת התצהיר. לטענתם, לא יעלה על הדעת שהמבקשים יאריכו את המועד להגשת הבקשה להארכת המועד עד אין קץ תוך ביצוע שיפורים או תיקון ליקויים שנפלו בבקשה המקורית.

יש לציין, כי מתן ההחלטה בבקשה התעכב בשל כך שהמבקשים לא ציינו כתובות עדכניות של המשיבים בבקשה הראשונה שהגישו.

מאחר שהגעתי למסקנה כי לא הובא בבקשה להארכת המועד טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת, אינני נזקקת להכריע בבקשה להגשת תצהיר בתמיכה לה.

הטעם שמביא המבקש להארכת המועד המבוקשת הוא, כי אי המצאת התיק בידו מפסיקה את מניין הימים להגשת הערעור.

כפי שנקבע כבר בב"ש 150/70, "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' עזבון אליהו טנא ואח' , פ"ד כ"ד (2) עמוד 635, העובדה כי קיים הצדק, המתעלה לטעם מיוחד, אין בה כדי להפסיק או להשפיע על התקופה להגשת הערעור. במקרה זה, נדחתה בקשה שהגישה המבקשת, אשר הוגשה יום אחד בלבד לפני תום המועד ואשר נומקה בכך שפסק הדין של בית משפט קמא הומצא לידיה אך כעבור שבועיים מהקראתו ונותרו בידה שבועיים בלבד להגשת הערעור. בהחלטה נקבע, כי היה על בא-כוח המבקשת להקדים ולהגיש בקשתו להארכת המועד ולבקש את החשת הדיון בה, על מנת שההחלטה בבקשה תנתן בטרם יחלוף המועד להגשת הערעור.

הבקשה שבפני הוגשה ביום האחרון להגשת הערעור (על-פי דברי בא-כוח המשיבים נכח המבקש במועד הקראת פסק-הדין), או לפי המירב, ביום הלפני אחרון.

לרשות המבקשים עמדו עשרים ושניים ימים להכנת הערעור מהיום בו הומצא התיק המשפטי לידיהם. לא הובא כל טעם מדוע לא ניתן היה להגיש הערעור במועד, לא כל שכן מדוע לא הזדרזו המבקשים והגישו בקשתם להארכת המועד מיד לאחר שנודעו להם הנסיבות שנפרשו בבקשה זו.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות הבקשה.