בש"א 6803-23 בש"א 6803-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"א 36155-09-22 מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לבית משפט השלום בחיפה. מדובר בתביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המבקשת, בטענה לחוב כספי בגין שירותים שסיפקה לה ותמורתם לא שולמה.

2.בבקשה נטען כי מקום עסקיה של המבקשת, בו סופקו השירותים על-ידי המשיבה הוא בכפר ירכא, וכי בעל מניות המבקשת והעדים הפוטנציאלים מטעמה מתגוררים באזור חיפה. לאור האמור, נטען כי ניהול התביעה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו יכביד על עדיה ואף "עלול להיווצר מצב שאותם עדים לא ישתפו פעולה ולא יגיעו לבית המשפט בתל אביב".

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה מציינת כי המבקשת טענה לפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו להעדר סמכות מקומית, וטענה זו נדחתה לנוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית בהסכם שבין הצדדים. לנוכח האמור, טוענת המשיבה כי אין להידרש לטענות המבקשת בדבר מאזן הנוחות, בשים לב אף לכך שהמרחק בין בתי המשפט הוא 80 ק"מ בלבד.

4.לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. עוד יצוין כי קיומה של תנית שיפוט ייחודית מוסכמת אינה מונעת העברת מקום דיון על פי סעיף 78 לחוק אם שיקולי מאזן הנוחות, להבדיל משיקולים שבסמכות, מצדיקים זאת (ראו: בש"א 7322/11 לזרנקו נ' עידוד בע''מ (8.11.2011); בש"א 4666/02 ד"ר איגור גוכלר נ' עיזבון המנוח ז'ק אזאוילוס ז"ל, פ"ד נו(6) 817 (2002)).

חרף האמור, לא שוכנעתי כי מירב הזיקות בהליך מטות את הכף לטובת העברת הדיון בהליך לבית משפט השלום בחיפה. המבקשת לא הציגה בבקשתה קושי מיוחד המתעורר מניהול ההליך בבית משפט השלום בתל-אביב יפו, מלבד חשש, אשר לא בוסס ולא פורט בבקשתה, כי העדים מטעמה לא יתייצבו לדיון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. לכך יש להוסיף כי הבקשה הוגשה בשיהוי, המצדיק אף הוא את דחייתה. זאת, בשים לב לכך שהתביעה מושא הבקשה הוגשה עוד בחודש ספטמבר 2022; וכי בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיים דיון בהליך וקבע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.