בש"א 7322/11 טטיאנה לזרנקו נ. עידוד בע''מ

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בהתנגדות, שהוגשה על ידי המבקשת לביצוע שטר חוב,

שהוגש לביצוע על ידי המשיבה, מבית משפט השלום בתל-אביב לבית משפט השלום בבאר-שבע.

לטענת המבקשת יש להעביר את מקום הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בבאר-שבע, כיוון שהיא תושבת באר-שבע, אם חד-הורית לשני ילדים ומטפלת באמה המבוגרת שחיה בביתה. המבקשת מציינת עוד כי כל המסמכים נשוא התיק נחתמו בבאר-שבע. המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון. לטענתה, בשטר החוב מצויה תנית שיפוט הקובעת את העיר תל-אביב כמקום ההתדיינות המחייב בין הצדדים. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת לא הוכיחה כי מאזן הנוחות נוטה במובהק להעברת מקום הדיון. בהקשר זה מציינת המשיבה, בין היתר, כי משרדיה מצויים בתל-אביב וכי המרחק הגיאוגרפי בין בית המשפט בתל-אביב לבית המשפט בבאר-שבע, שאליו מתבקשת העברת מקום הדיון, הוא קצר יחסית.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. כידוע המבחן המרכזי לפיו נבחנות בקשות להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מאזן הנוחות שבין הצדדים להליך. עוד יצוין, כי קיומה של תנית שיפוט מוסמכת בין הצדדים להליך הוא אמנם שיקול משמעותי בבחינת בקשות להעברת מקום דיון, אך אין מ דובר בשיקול יחיד ובלבדי, ואין בקיומה של תנית שיפוט כדי להגביל את סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (ראו בש"א 1970/10 קסר נ' בנק מסד בע"מ (לא פורסם, 28.3.2010)). במקרה דנן נוכח נסיבותיה האישיות של המבקשת, כמפורט לעיל, שוכנעתי כי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה במובהק להעברת מקום הדיון.

אשר על כן, אני מורה בזאת מכוח הסמכות הנתונה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט על העברת מקום הדיון בת"ט 40674-09-11 (שלום – תל-אביב) לבית משפט השלום בבאר-שבע.