פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 6811/20דב שמירה ניקיון וכח אדם בע"מ נ. פקיד שומה פתח תקווה

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת דיון נוסףערעור על החלטת רשם בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

הערעור על החלטת הרשם בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף נדחה. נקבע כי יש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת, וכי טעותו של בעל דין בבירור המועדים אינה מהווה טעם מיוחד. כמו כן נקבע כי ימי פגרה אינם נספרים במניין הימים.

העובדות

המערער ביקש הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. הרשם דחה את הבקשה ולא מצא טעות בהחלטתו. המערער טען לטעות בעניין המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף כאשר הטעות הנטענת היא טעותו של בעל הדין בברור הכללים בעניין המועדים?
  2. 2.האם ימי פגרה נכללים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף נדרש טעם מיוחד ונקיטת גישה קפדנית ומצמצמת, ובעל דין אחראי לברר את הכללים בעניין המועדים, ולכן טעות בהבנתם אינה מהווה טעם מיוחד.

    ״על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים בעניין המועדים להגשת הליכים בדין ובפסיקה, ואין בטעותו הנטענת של המערער כדי להוות״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    הכלל הוא שימי הפגרה אינם באים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף.

    ״הלכה מושרשת היא לפנינו כי הכלל הוא שימי הפגרה אינם באים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • גישה קפדנית ומצמצמת
  • ימי פגרה
  • עתירה לדיון נוסף
  • רשם

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

6811/20

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המערער:

דב שמירה ניקיון וכח אדם בע"מ

נ ג ד

המשיב:

פקיד שומה פתח תקווה

ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 6317/20 מיום

10.9.2020

בשם המערער:

עו"ד יצחק בורובסקי

פסק-דין

לא מצאתי טעות בהחלטת הרשמת.

אין לי אלא לחזור על מה שכתבתי לאחרונה במסגרת בשג"ץ 1586/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים (9.3.2020):

"תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 קובעת כי עתירה לדיון נוסף "תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, אולם רשאי הרשם להאריך את המועד אם הראה העותר טעם מיוחד לכך". הלכה היא כי בבקשות למתן ארכה להגשת עתירה לקיום דיון נוסף, לא זו בלבד שעל העותר לעמוד ברף של "טעם מיוחד", אלא אופיו המיוחד של ההליך מחייב נקיטת "גישה קפדנית ומצמצמת" (ראו למשל: בשג"ץ 3774/18 אמיר מנור נ' צה"ל

(27.5.2018)). על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים בעניין המועדים להגשת הליכים בדין ובפסיקה, ואין בטעותו הנטענת של המערער כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת (בש"מ 7312/19 צבי נ' מועצת עיריית ירושלים (13.11.2019))."

כמו כן, הלכה מושרשת היא לפנינו כי הכלל הוא שימי הפגרה אינם באים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף (ראו למשל: בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית , פסקאות 11-10 (24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (11.11.2012)).

הצטברותן של הלכות אלו מובילה אפוא לדחיית הערעור.

הערעור נדחה.

ניתן

היום, כ"ג בתשרי התשפ"א (11.10.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף נדרש טעם מיוחד ונקיטת גישה קפדנית ומצמצמת, ובעל דין אחראי לברר את הכללים בעניין המועדים, ולכן טעות בהבנתם אינה מהווה טעם מיוחד.
  2. 2הכלל הוא שימי הפגרה אינם באים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף.