בש"א 684/18 משקל זמירה נ. רונן בצלאל - הנאמן

1.

החלטה לביטול צו הפטר – האם הערעור עליה בזכות או ברשות?

2.

ההליך שבכותרת הוגש במקור כבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.12.2017 (פש"ר 31317-02-11, כבוד השופט נ' שילה ). במסגרת החלטה זו, בוטל צו הפטר חלוט שניתן בעניינה של המבקשת והוכרז כי הוראות צו הכינוס, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ, ישובו על כנן. הבקשה להארכת מועד התקבלה בהסכמת הצדדים על ידי כבוד הרשמת ל' בנמלך , אשר הורתה כי טרם ייפתח תיק מתאים יגישו הצדדים את התייחסותם לשאלת סיווגו של ההליך – ערעור בזכות או ברשות.

3.

לאחר קבלת התייחסויות הצדדים לסוגיה זו, הועבר התיק לטיפולי וזאת נוכח חילופים בלשכת הרשמים. המשיב 1, הנאמן לנכסי המבקשת, סבור כי יש לסווג את ההליך כבקשת רשות ערעור מכיוון שלשיטתו לא מדובר בצו סופי אשר מסיים את הטיפול בשאלת ההפטר. לעומתו, המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, סבור כי ההחלטה מהווה "צו בפשיטת רגל" ומשכך נתונה למבקשת זכות ערעור עליה. המבקשת סבורה כי ככל שההחלטה אכן מהווה "צו בפשיטת רגל" קמה לה זכות ערעור. ואולם, ההליך הוכתר על ידה כבקשת רשות ערעור משסברה כי ההחלטה לביטול צו הפטר כמוה כהחלטה המורה על ביטול פסק-דין, ולפיכך היא בגדר "החלטה אחרת".

4.

לאחר עיון בהודעות מטעם הצדדים, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ובשאר המסמכים בתיק, הגעתי לכלל דעה כי למבקשת נתונה זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי. סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) קובע כי החלטות של בית המשפט המהוות "צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור בזכות. ככלל, החלטה הניתנת על-ידי בית משפט לפשיטת רגל במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה, ובכלל זה צו כינוס, צו הכרזת פשיטת רגל וצו הפטר, מהווה "צו בפשיטת רגל". לעומת זאת, ככל שמדובר בהחלטות הנשענות על כללי משפט רגילים והחלטות שאינן מהוות מרכיב מרכזי בהליך פשיטת הרגל, תחול ההבחנה הרגילה בין "פסק דין" שעליו יש ערעור בזכות, לבין "החלטה אחרת" שעליה הערעור הוא ברשות (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקאות 9-7 (26.10.2011)).

5.

במקרה דנן, החלטתו של בית המשפט המחוזי המבטלת את צו ההפטר ומשיבה על כנן את הוראות צו הכינוס היא החלטה שניתנה במסגרת הפעלת סמכותו הייחודית של בית המשפט כבית משפט לפשיטת רגל והיא אף מהווה מרכיב מרכזי בהליך זה. אשר על כן, החלטה זו מהווה "צו בפשיטת רגל" וניתנת לערעור בזכות (ראו: ע"א 3528/15 אסדי נ' דלק אנרגיה 2004 בע"מ , פסקה 3 (15.3.2016); רע"א 1449/18 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 1 (12.4.2018), וההפניות שם).

6.

התוצאה היא כי סיווגו של ההליך ישונה לערעור בזכות והטיפול בו יימשך על פי הסדר הרגיל בערעור. המבקשת (שמעתה תכונה המערערת) תשלים את הפרש האגרה תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו.

7.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.