ע"א 2328/21 דב בומשטיין נ. עו"ד אביעד בללתי- נאמן

1.

מהו אופן ההשגה על החלטה שניתנה בהליך פשיטת רגל ואשר מורה על שינוי תנאיו של צו הפטר מותנה? זו השאלה שהובאה לפתחי בהליך שבכותרת, הנסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט מ' קרשן ) מיום 16.2.2021 בפש"ר 49269-01-17 (להלן: ההחלטה ).

2.

ואלה, בקצרה, העובדות הצריכות לעניין: בעניינו של המבקש מתנהל הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. ביום 16.2.2017 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי צו כינוס לנכסי המבקש, והמשיב 1 מונה לנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן ). ביום 11.11.2019 הכריז בית המשפט המחוזי על המבקש כפושט רגל ואישר את התכנית שהוצעה על ידי הנאמן לפירעון חובותיו. בנוסף, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו הפטר למבקש בכפוף לעמידה בתכנית הפירעון (להלן: ההפטר המותנה ). בהתאם לתוכנית הפירעון, נדרש המבקש להעביר לקופת הכינוס סך של 375,000 ש"ח (בהתאם לפריסת התשלומים שאושרה במסגרת תכנית הפירעון), כך שבסופו של יום יעמדו הכספים שבקופת פשיטת הרגל על סך כולל של 717,000 ש"ח. בהתאם לכך, נושיו של המבקש היו צפויים לקבל דיבידנד בשיעור של כ-80% מסך חובם המאושר (נטו). יצוין כי עמידה בתכנית הפירעון הייתה אמורה להביא לכך שדירת המגורים, המצויה בבעלות המבקש ורעייתו (להלן: הדירה ), לא הייתה ממומשת בגדרי ההליך.

3.

ביום 28.1.2021 פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה לשינוי תנאי ההפטר המותנה, מן הטעם שנודע לו כי המבקש פועל למכירת הדירה. הנאמן טען כי נוכח הסכומים שאמורים להשתלם למבקש כתוצאה ממכירת הדירה, יש להורות לו לשלם לנושיו את מלוא חובותיו המאושרים (100%). בגדרי ההחלטה קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הנאמן והורה על שינוי תנאי ההפטר המותנה כמבוקש. יוער כי המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה, וזו נדחתה ביום 11.3.2021.

4.

המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש את בקשת רשות הערעור שבכותרת. בהתאם להחלטתו של כבוד השופט ע' גרוסקופף מיום 8.4.2021, הוגשו תשובות המשיבים לבקשה. בתשובת המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, נטען כי על פני הדברים היה על המבקש להשיג על ההחלטה באמצעות הגשת ערעור בזכות, חלף בקשת רשות ערעור. משכך, הורה כבוד השופט גרוסקופף בהחלטתו מיום 26.4.2021 כי ההכרעה בשאלת סיווג ההליך – כבקשת רשות ערעור או כערעור בזכות – תועבר ללשכת הרשמים. עמדות הצדדים בשאלת הסיווג הוגשו בהמשך להחלטתה של כבוד הרשמת ד' להב מיום 28.4.2021. המבקש סבור כי ניתן להשיג על ההחלטה באמצעות בקשת רשות ערעור ואילו לשיטת הנאמן יש לסווג את ההליך כערעור בזכות. שאלת הסיווג הועברה לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים.

5 .

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי החלטה המורה על שינוי של תנאי הפטר מותנה נתונה לערעור בזכות.

כידוע, דיני הערעור במסגרת הליכי פשיטת רגל שונים מאלה החלים במסגרת הליכים אזרחיים. סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) קובע כי החלטת בית המשפט של פשיטת רגל הנחשבת "צו בפשיטת רגל", קרי צו שניתן על-ידי בית המשפט "במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל" (בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה , פ"ד מו(2) 749 (1992)), ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון. לעומת זאת, החלטות בעלות אופי דיוני או כאלה הנשענות על עקרונות משפט כלליים אינן מהוות "צו בפשיטת רגל", ויש להחיל בעניינן את דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת", היינו זכות ערעור ביחס להחלטה המסווגת כ"פסק דין" וערעור ברשות ביחס להחלטה המסווגת כ"החלטה אחרת" (ראו: רע"א 8599/19 משה נ' שמרת , פיסקה 10 (13.4.2020), וההפניות שם).

6.

בהתאם לכללים אלה, נקבע בבית משפט זה לא אחת כי החלטה המורה על מתן

צו הפטר מותנה מהווה "צו בפשיטת רגל", ועל כן היא מקימה זכות ערעור (ראו: רע"א 3914/17 אבולפיה נ' קורן אבולפיה , פיסקה 2 (26.6.2017); ע"א 7460/17 ורד תעשיות בטון מוכן בע"מ נ' ברדה (26.11.2017); רע"א 1008/20 עו"ד סוסנוביק נ' כונס הכנסים

הרשמי (15.3.2020); רע"א 4417/20 ים נ' עו"ד שפירא מנהל מיוחד (1.10.2020)). כן נקבע כי החלטה המורה על ביטול של צו הפטר, ובכלל זה צו הפטר מותנה, מהווה אף היא "צו בפשיטת רגל" ונתונה לערעור בזכות (ראו, למשל: ע"א 3528/15 אסדי נ' דלק אנרגיה 2004 בע"מ (15.3.2016); רע"א 2558/17 מיכאל נ' עו"ד אלמוג (23.7.2017); רע"א 7183/18 יעקובי נ' עו"ד גינזבורג (21.10.2018); ע"א 3884/17 שובל נ' עו"ד בן עזרא בתפקידו כמנהל עזבון המנוחה שוחה דוד ז"ל , פיסקה 5 (2.12.2018); בש"א 684/18 משקל נ' בצלאל – הנאמן , פיסקה 5 (6.8.2018), וההפניות שם).

מנגד, וכפי שנפסק לא אחת, החלטה הדוחה בקשה לעיון מחדש בצו הפטר קיים אינה נחשבת "צו בפשיטת רגל", וזאת על אף שההחלטה מושא הבקשה לעיון מחדש היא בגדר "צו בפשיטת רגל". החלטה מסוג זה היא "החלטה אחרת", שדרך הערעור עליה נקבעת לפי סדרי הדין הכלליים, דהיינו הערעור עליה טעון רשות (ראו: ע"א 2970/11 בן עמי נ' כהן (26.5.2011), וההפניות שם; ע"א 1579/12 גמזו נ' ישעיהו (29.2.2012); ע"א 5730/16 סופר נ' עו"ד איתן ארז

– נאמן לנכסי החייבת , פיסקה 6 (27.1.2017); בש"א 7064/18

אביר נ' אגיב , פיסקה 5 (19.11.2018) (להלן: עניין אביר ); כן ראו והשוו: ע"א 914/19 מידד נ' עו"ד בן ארצי , פיסקה 9 (24.7.2019) (להלן: עניין מידד )).

7.

ומהו, אפוא, אופן ההשגה על החלטה המקבלת בקשה לעיון חוזר בתנאיו של צו הפטר מותנה ומורה על שינויים בתנאיו?

נקודת המוצא היא כי בית משפט של חדלות פירעון מוסמך לעיין מחדש בהחלטותיו, ובתוך כך בהחלטה למתן הפטר מותנה (סעיף 181 לפקודה; כן ראו: סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי )). ואולם, בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי נדרשת סיבה כבדת משקל כדי להצדיק את שינוי תנאיו של הפטר מותנה, וכי עילות לעיון מחדש אשר יש בכוחן להצדיק את הפעלתה של סמכות זו הן גילוי עובדה חדשה שלא הייתה ידועה בזמן מתן ההחלטה או התפתחות עובדתית שקרתה לאחר הינתנה, וכן טעות טכנית ברורה שנפלה בה (ראו: ע"א 8488/18 משקל נ' בצלאל , פיסקה 5 לחוות דעתו של כבוד השופט גרוסקופף (17.6.2019) (להלן: עניין משקל ); רע"א 8036/19 זגריזק נ' הכונס הרשמי , פיסקה 9 (20.2.2020) (להלן: עניין זגריזק )).

8.

בהתחשב באמור נוטה אני לדעה כי החלטה המורה על שינוי תנאיו של הפטר מותנה, שכאמור לעיל תינתן רק בהתקיים סיבות כבדות משקל, ניתנת במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת של בית המשפט לפשיטת רגל לפי הפקודה, ועל כן היא מהווה "צו בפשיטת רגל" המקים ערעור בזכות (השוו: רע"א 8648/13 בן עמי נ' בן עמי

(1.1.2015);

רע"א 504/15 סונדרס נ' אינסל (17.2.2015); רע"א 3379/17 פנקר נ' כונס הנכסים הרשמי (19.6.2017); רע"א 6644/18 גרשוביץ נ' הורוביץ , פיסקה 2 (11.10.2018); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי , פיסקה 8 (8.8.2019); ראו והשוו גם: בש"א 4589/17 לוי נ' עו"ד רענן נשר (15.3.2018)) . הטעם לכך הוא שמדובר בהחלטה המעצבת מחדש, הלכה למעשה, את תנאיו של ההפטר כך שעשויות להיות לה השלכות כבדות משקל על הליך פשיטת הרגל, ומבחינה מהותית דומה כי כמוה כהחלטה המקורית בדבר תנאיו של ההפטר.

ואולם, איני נדרשת לקבוע מסמרות בסוגיה זו, שכן

בחינת שאלת סיווגה של ההחלטה בראי כללי הערעור הרגילים מובילה אף היא למסקנה כי אופן ההשגה עליה הוא באמצעות ערעור זכות.

9.

החלטה המורה על מתן הפטר מותנה היא במהותה "פסק דין" (ראו: עניין מידד , שם). לפיכך יש לראות בהחלטה המורה על שינוי של תנאי ההפטר המותנה משום החלטה מאוחרת לפסק דין. כידוע, המבחן הנוהג לצורך סיווגן של החלטות הניתנות לאחר פסק דין הוא מבחן מהותי, המתמקד בשאלה האם מדובר בהחלטה הטפלה לנושא המחלוקת, כגון החלטה שעניינה ביצוע פסק הדין גרידא, שאז מדובר ב"החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור; או שמא מדובר בהחלטה הנוגעת לחיוב עצמו, שאז יש לראות בה משום פסק דין משלים או נוסף הנתון לערעור בזכות (ראו: ע"א 2817/91 מימון נ' שאולי , פ"ד מז(1) 152, 158 (1993); בש"א 4146/94 אדלסון נ' ריינהולד , פ"ד מט(1) 299 (1995); ע"א 3680/11 AIG

ישראל חברה לבטוח בע"מ נ' קידר (17.7.2011); רע"א 4476/20 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלג , פיסקה 7 (16.9.2020) (להלן: עניין פלג )).

בענייננו, החלטתו של בית המשפט המחוזי הורתה כאמור על שינוי מהותי של תנאי ההפטר שניתנו למבקש במובן זה שנקבע כי עליו להוסיף לקופת הכינוס סכומי כסף לא מבוטלים. בנסיבות אלה, אני סבורה כי מדובר בהחלטה אשר נוגעת לגוף החיוב עצמו ועל כן יש לראות בה משום "פסק דין משלים" המקים אף הוא זכות ערעור (ראו: ע"א 4194/16 לוי נ' שפירא , פיסקה 5 (17.1.2017); עניין פלג , בפיסקה 10; והשוו: רע"א 5754/14 חודרה נ' בובליל (31.5.2015); ע"א 1269/16 מדינת ישראל נ' אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ , פיסקה 5 (6.3.2016)).

כך או אחרת, המסקנה היא שהחלטה נתונה לערעור בזכות.

10.

לא למותר לציין כי המסקנה אליה הגעתי מתיישבת אף עם הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אף שזה אינו חל על ההליך מושא ענייננו בשל מועד פתיחתו). סעיף 170(א) לחוק זה מקנה לבית המשפט את הסמכות לשנות צו לשיקום כלכלי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, במקרה שבו השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, וסעיף 349(א)(10) לחוק זה קובע כי יש לראות החלטה לפי סעיף 170 לחוק כ"פסק דין" עליו ניתן לערער בזכות (להרחבה באשר לסעיף 349(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ראו: עניין אביר , בפיסקה 6)).

11.

להשלמת התמונה אציין כי לא נעלם מעיני שהשגות על החלטות מסוג זה נדונו בבית משפט זה במהלך השנים במסגרת בקשות רשות ערעור (ראו, למשל: רע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל , פיסקה 10 (19.7.2018); עניין זגריזק ; 5878/19

שטרייחר נ' קאופמן , (10.11.2019); ואולם ראו עניין משקל הנ"ל שם נדונה החלטה המורה על ביטול של צו הפטר חלוט בגדרי ערעור בזכות). אולם, אין בכך כדי להוות אינדיקציה חד משמעית באשר לאופן שבו יש לסווג, ככלל, הליך ערעורי על החלטה המשנה מתנאיו של הפטר מותנה.

12.

ה תוצאה היא כי סיווגו של הליך זה ישונה מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות.

המבקש יגיש שלושה עותקים של הודעת הערעור וכן ישלים את האגרה כנדרש עד ליום 18.7.2021.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.