ע"א 7575-22 ע"א 7575-22

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' זגורי) מיום 8.8.2022 בפש"ר 36428-09-18, עד להכרעה בערעור שהוגש. בית המשפט המחוזי אישר את הסכמת המשיבים 1 ו-2 למחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת החייב, המנוח נעמאן ערטול ז"ל (להלן: החייב), בתמורה לתשלום בסך של 10,000 ₪, שיועבר לקופת הפש"ר.

2.במוקד הבקשה ניצבים מקרקעין הידועים כגוש 16837 חלקה 64, המהווים חלק מנחלה חקלאית במושב תל עדשים (להלן: המקרקעין). זכויות החכירה במקרקעין רשומות על שמם של המנוחים, ענת ומשה אליהו ז"ל. עיזבונם של המנוחים, לרבות המקרקעין, מנוהל כיום על-ידי המשיב 2. בשנת 1999, בעודם בחיים, נרשמה על המקרקעין הערת אזהרה לטובתו של החייב. המבקש והמשיב 4 הם נושים של החייב המבקשים להיפרע מקופת הפש"ר, בין היתר, באמצעות הערת האזהרה האמורה.

3.המשיב 1, הנאמן על נכסי החייב, והמשיב 2, בהסכמת כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר), הגיעו להסדר ולפיו הערת האזהרה שנרשמה לטובת החייב על המקרקעין תימחק בתמורה לתשלום סך של 10,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל, זאת לאחר ששוויה הכלכלי הוערך על-ידי הנאמן כ"אפסי". המבקש והמשיב 4 התנגדו להסדר האמור משסברו כי זכויות החייב מכוח הערת האזהרה הן נכס העשוי להוות מקור פירעון לנושים. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את התנגדותם ואישר את הסכמת הנאמן והמשיב 2.

4.המבקש טוען כי יש להורות על עיכוב ביצוע החלטה זו. לטענתו, אי-היעתרות לבקשה יגרום לו נזק בלתי הפיך, שכן המקרקעין עליהם נרשמה הערת האזהרה עלולים להימכר לצד שלישי, באופן שיסכל את ערעורו.

5.המשיב 1 מתנגד לבקשה לעיכוב הביצוע, משזו הוגשה לטענתו בצורה חסרה ולקונית, מבלי לפרט אודות סיכויי הערעור והנזק שייגרם למבקש. נטען כי לא ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך כתוצאה ממחיקת הערת האזהרה, שכן אף אם ייקבע כי על העיזבון לשלם סכום גבוה יותר כנגד מחיקת ההערה, ניתן יהיה להיפרע מתוך כספי העיזבון המנוהלים על-ידי המשיב 2.

6.המשיב 2, הצטרף לעיקרי הדברים שנטענו בתגובה שהוגשה מטעם המשיב 1, והוסיף כי סיכויי הערעור נמוכים בשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לבעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון, ולשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. עוד נטען, כי הנזק שייגרם כתוצאה מקבלת הבקשה עולה באופן ניכר על הנזק לו טוען המבקש, מחמת העיכוב שייווצר בהשלמת עסקת מכר המקרקעין לצד שלישי.

7.הכנ"ר סבור כי דין הבקשה להתקבל. לטענתו, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקש. הכנ"ר מציין כי אמנם אין למבקש זיקה ישירה למקרקעין, ואולם יש לו עניין בהערת האזהרה בהיותו נושה של החייב. נטען כי גם אם לא ניתן להשלים את העסקה מכוחה נרשמה ההערה, ייתכן שקיימת לחייב זכות להשבה ולצידה הזכות להתנות את מחיקת הערת האזהרה בביצוע ההשבה. מכל מקום, לשיטת הכנ"ר, עצם קיומה של ההערה משפר את כוח המיקוח של הנאמן לנכסי החייב, שכן כל עוד היא רשומה, לא ניתן להעביר את הזכויות במקרקעין לאחר. בשים לב לכך שהמחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה מחלוקת כספית, שעניינה בסכום שישולם כנגד מחיקת ההערה, סבור הכנ"ר כי מחיקתה טרם הכרעה בערעור תאיין את האפשרות לדרוש סכום גבוה יותר בעד מחיקתה, ובכך ייהפך הערעור לתיאורטי.

8.המשיב 4, שהוא כאמור, נושה נוסף של החייב, סבור אף הוא כי דין הבקשה להתקבל.

9.להשלמת התמונה יצוין, כי המשיבים 1 ו-2 התנגדו לעמדת הכנ"ר, הסותרת, לטענתם, את העמדה שהוצגה מטעמו לפני בית המשפט המחוזי. כך לדבריהם, במסגרת ההליך דלמטה, תמך הכנ"ר במתווה שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי למחיקת הערת האזהרה, בעוד שכיום הוא מתנגד למחיקה טרם ההכרעה בערעור. המשיבים 1 ו-2 סבורים אפוא, כי יש לדחות את העמדה שהוצגה מטעמו, הן מחמת קיומו של "השתק שיפוטי" והן לגופו של עניין.

10.לאחר עיון בבקשה, ובתגובות שהוגשו בעניינה, ראיתי לקבלה.

11.על פי הכלל, אין בעצם הגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו, ובעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפרי זכייתו מבלי להמתין עד להכרעה בערעור (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2328/21 בומשטיין נ' עו"ד בללתי – נאמן, פסקה 14 (30.8.2021)). לפיכך, נקבע כי ביצועו של פסק דין יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ייתקל המבקש בקושי בהשבת המצב לקדמותו. כידוע, מדובר בשני תנאים מצטברים שביניהם מתקיימת 'מקבילית כוחות', אם כי משקל הבכורה הוענק למאזן הנוחות (ראו מיני רבים: ע"א 2907/22 מור נ' מרגלית, פסקה 10 (1.6.2022); ע"א 2998/22 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלונית, פסקה 7 (7.6.2022); ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון, פסקה 5 (15.6.2021)).

12.בענייננו, מבלי להידרש לסיכויי הערעור, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. מדובר בהערת אזהרה שנרשמה לטובת החייב בשנת 1999. ככל שתימחק ההערה, וכפי שצוין על ידי המשיבים 1 ו-2, עתיד המשיב 2 להעביר את הזכויות במקרקעין לצד שלישי, באופן שלא ניתן יהיה להשיב המצב הרישומי לקדמותו. אמנם שוויה הכלכלי של הערת האזהרה איננו ברור ושנוי במחלוקת בין הצדדים, אולם בשים לב לסכום העומד על הפרק, האמור להיות משולם לקופת פשיטת הרגל כנגד הסרת הערת האזהרה, לא צפוי להיגרם לקופת הפש"ר נזק ממשי כתוצאה מעיכוב הביצוע. בנסיבות אלה, אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. אוסיף כי לא ראיתי להידרש, במסגרת הבקשה שלפניי, לטענות המשיבים 1 ו-2 באשר לשינוי בעמדת הכנ"ר, ופתוחה לפניהם הדרך להעלותן במסגרת הערעור גופו.