ע"א 4360/22 יעקב נמדר יהלומים בע"מ נ. יוסף בביוף

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' שקד ) מיום 19.5.2022 בפש"ר 714-10-21, עד להכרעה בערעור שהוגש בעניינו. בפסק הדין נדחה ערעור המבקשת על החלטת המנהל המיוחד בתביעת חוב שהגישה המבקשת, ונקבע כי הערת אזהרה ומשכון שנרשמו לטובתה על דירת החייב – יימחקו.

2.

המבקשת טוענת כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, ובאופן קונקרטי, על עיכוב מחיקת הערת האזהרה והמשכון הרשומים על דירת החייב. זאת על מנת לשמור על המצב הקיים, באופן שלא תיערך דיספוזיציה בנכס ועל מנת שיישמרו הבטוחות לפירעון החוב לו טענה עד להכרעה בערעור.

3.

המשיב 1, הוא החייב, התנגד לבקשה לעיכוב הביצוע וטען כי סיכויי הערעור קלושים ואף מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת.

4.

המשיב 2, המנהל המיוחד, סבור אף הוא כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת התנאים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת הצהיר, כי לא יפעל לביצוע כל דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בערעור, ולפיכך לגישתו לא יגרם למבקשת כל נזק ממחיקת הערת האזהרה לטובתה. בהתאם לכך טען כי בנסיבות אלה מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה לעיכוב הביצוע. לנוכח הצהרת המנהל המיוחד כפי שפורטה לעיל, הצטרף גם המשיב 3, הכונס הרשמי, לעמדה זו.

5.

המבקשת סבורה כי חרף הצהרת המנהל המיוחד, יש לקבל את בקשתה. המבקשת מציינת בתגובתה, בין היתר, כי הערת האזהרה שנרשמה לטובתה, נרשמה על זכויות החייב ואשתו בנכס, וכי בית המשפט המחוזי הבהיר כי פסק דינו המורה על מחיקת הערת האזהרה אינו מתייחס לזכויות אשת החייב. עוד ציינה כי לנוכח הצהרת המנהל המיוחד, אין בהותרת הערת האזהרה על כנה כדי לגרום לו כל נזק.

6.

לאחר עיון בבקשה, ובתגובות שהוגשו בעניינה, ראיתי לקבלה.

7.

נקודת המוצא לדיון היא, כי אין בעצם הגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2328/21 בומשטיין נ' עו"ד בללתי – נאמן , פסקה 14 (30.8.2021)), ובעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפרי זכייתו מבלי להמתין עד להכרעה בערעור. על כן, נקבע כי ביצועו של פסק דין יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובת מגיש הבקשה, במובן זה שאם הסעד המבוקש לא יינתן – יהיה קושי בהשבת המצב לקדמותו. ההלכה הפסוקה העניקה את משקל הבכורה למאזן הנוחות (ראו: ע"א 3321/21 ורד נ' בן ברון , פסקה 5 (15.6.2021); ע"א 2907/22 מור נ' מרגלית , פסקה 10 (1.6.2022) ורבים אחרים).

8.

בענייננו, דומה כי סיכויי הערעור, התוקף ממצאי עובדה של הערכאה הדיונית, אינם מן המשופרים. לצד זאת, מאזן הנוחות מטה את הכף אל עבר עיכוב ביצוע פסק הדין. אציין שהערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת בפנקסי המקרקעין רשומה על זכויותיהם של כל הבעלים בנכס, הם החייב ואשתו. בית המשפט המחוזי הבהיר בהחלטתו מיום 6.6.2022 בפש"ר 69585-01-19, כי פסק הדין, אשר הורה על מחיקת הערת האזהרה והמשכון התייחס לזכויות החייב בלבד. המנהל המיוחד הצהיר כי אין בדעתו לבצע כל דיספוזיציה בנכס מבלי שהבהיר בתגובתו מדוע בנסיבות אלה נדרשת מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשת בטרם יינתן פסק הדין בערעור. בנסיבות אלה, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.