ע"א 7697/21 אלון מירקוב נ. עו"ד אורי גיל - הנאמן ליישום הליכי חדלות פרעו

1.

בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן נשיא ח' ברנר ,) בחדל"ת 13276-05-20 שניתנה ביום 22.7.2021, בגדרה התקבלה בקשתו של המשיב 1 (להלן: הנאמן ) למימוש זכויותיה של חברת א.מ. פפושדו בע"מ (בפירוק) בדירה המצויה על המקרקעין הידועים כחלקה 113 בגוש 16758 בעפולה (להלן: הדירה ).

רקע והליכים קודמים

2.

חברת א.מ. פפושדו בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה ) היא חברה העוסקת בתחום הבנייה, אשר מצויה בבעלותו ותחת ניהולו של מר אביעד פפושדו (להלן: פפושדו ). החברה הקימה את פרויקט המגורים "אחוזת פפושדו" בעפולה (להלן: הפרויקט ), בו מצויה הדירה. כעולה מההחלטה, בשנת 2016 נכרת בין המבקש, מתווך נדל"ן, אשר פעל מטעם החברה בשיווק דירות בפרויקט, לבין פפושדו, הסכם הלוואה, לפיו המבקש יעמיד לטובת החברה הלוואה בסך 700,000 ש"ח (להלן: ההסכם ההלוואה ) . יצוין כי בהסכם ההלוואה נקבע, בין היתר, כי החברה רשאית לפרוע את ההלוואה באמצעות מכירת הדירה למבקש. על-פי הנטען, הדירה הועברה לחזקתו של המבקש לאחר שהשקיע בה סכומי כסף ניכרים, וזאת על אף שהזכויות בה טרם נרשמו על שמו. במקביל, ביום 20.8.2017, חתמה החברה עם המשיבה 2 (להלן: חברת נונק ) על הסכם, לפיו חברת נונק תעמיד אשראי לטובת החברה, ובתמורה החברה תשעבד לטובתה שתי דירות בפרויקט, אשר אחת מהן היא הדירה נשוא המחלוקת. ביום 23.8.2017 חתמה החברה על אגרת חוב מכוחה שעבדה את הזכויות בדירה לטובת חברת נונק, ועוד באותו היום נרשם השעבוד ברשם החברות. בסמוך לכך, נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת חברת נונק.

3.

במסגרת הליכי חדלות הפירעון המתנהלים בעניינה של החברה, הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

בקשה למימוש זכויותיה של החברה בדירה. הבקשה הוגשה בהסכמתה של חברת נונק , אשר הזכויות בדירה שועבדו כאמור לטובתה על-ידי החברה. במסגרת הבקשה, ביקש הנאמן, בין היתר, להורות על מינוי בא-כוחה של חברת נונק ככונס הנכסים לדירה ולהתיר לו ולכונס הנכסים למכור אותה. המבקש מצדו הגיש את התנגדותו לבקשה, בטענה כי הוא וילדיו מתגוררים בדירה, וכי הוא זכאי להירשם כבעלים שלה, מכוח הסכם ההלוואה.

4.

בהחלטתו קיבל בית המשפט המחוזי כאמור את בקשתו של הנאמן, ודחה את התנגדותו של המבקש. בית המשפט המחוזי קבע כי למבקש כלל אין זכויות בדירה, ואף אם היו בידיו זכויות כאמור, הרי שאלה כפופות לשעבוד שנרשם לטובתה של חברת נונק. נקבע בהקשר זה כי הסכם ההלוואה אינו מהווה עסקת מכר, כפי שביקש המבקש לטעון, כי אם עסקת הלוואה, הכוללת אופציה שהוענקה לפפושדו (ולא לחברה) להמיר עסקה זו לעסקת מכר. מכל מקום, נקבע כי טענתו-זו של המבקש סותרת את דרישתו לקבל בחזרה את כספי הלוואה במסגרת תביעה כספית שהגיש לבית המשפט השלום בנצרת (ת"א 17253-07-20), באופן המקים השתק שיפוטי כלפיו. לצד האמור, הבהיר בית המשפט המחוזי כי אף לו הייתה מתקבלת טענתו של המבקש בדבר קיומו של הסכם מכר תקף בינו לבין החברה, הרי שבהתאם לסעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ידה של העסקה השנייה בזמן, קרי התחייבותה של החברה כלפי חברת נונק, היא על העליונה. לעניין זה נקבע, כי המבקש התרשל ונהג בחוסר תום לב בכך שנמנע מרישום הערת אזהרה לטובתו על הדירה בתוך זמן סביר, אף שלא הייתה כל מניעה משפטית לעשות כן, ובכך גרם ל"תאונה משפטית". נוכח זאת, ובהתחשב בכך שלא הייתה מוטלת על חברת נונק חובת בדיקה נוספת מעבר לעיון במרשם המקרקעין, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש לא היה זכאי ליהנות מהעדיפות המוענקת לו אף אם היה נחשב כ"קונה הראשון בזמן". על רקע האמור, הורה בית המשפט המחוזי על מינוי כונס נכסים לדירה אשר יפעל למימושה בתיאום עם הנאמן, וקבע את מועד הפינוי ליום 1.12.2021. בהתאם לכך, חייב בית המשפט המחוזי את המבקש בהוצאות הנאמן וחברת נונק בסך כולל של 30,000 ש"ח.

5.

המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, ובד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור, היא הבקשה דנן.

הבקשה דנן

6.

בבקשתו מעלה המבקש טענות שונות ביחס להחלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוען כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, באשר המחלוקות בין הצדדים הן משפטיות בעיקרן. אשר לשיקולי מאזן הנוחות, טוען המבקש כי אלו מטים את הכף בבירור לטובתו, שכן דחיית הבקשה תביא לתוצאה בלתי הפיכה של פינויו ופינוי ילדיו מהדירה, המשמשת להם למגורים, וכן לנזקים כלכליים שייגרמו נוכח מכירת הדירה בהליך כינוס נכסים. לעומת זאת, לטענתו, עיכוב ביצועו של הפינוי מהדירה לא יסב למשיבים כל נזק , בהתחשב בשעבוד הרשום על הדירה לטובתה של חברת נונק.

7.

הנאמן וחברת נונק מתנגדים מצדם לבקשה. לטענתם, סיכויי הערעור הינם נמוכים, באשר הערעור נסב על ממצאים עובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי, ואשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם. עוד נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של חברת נונק, שכן היעתרות לבקשה תגרום לפגיעה בזכותה הקניינית בדירה. לחלופין, טוענת חברת נונק, כי למצער יש להתנות את קבלת הבקשה בהפקדת ערובה בסכום של יפחת מסך של 100,000 ש"ח, סכום המשקף את שווים הריאלי של דמי השכירות הראויים למשך שנתיים; לטענת הנאמן, בהפקדת דמי שכירות חודשיים בסך של 4,000 ש"ח, החל מיום 1.12.2021 ועד למתן פסק דין סופי בהליך הערעור. אף לטענת המשיב 3, הממונה על הליכי חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, סיכויי הערעור הינם קלושים ואולם מטעמי מאזן נוחות בלבד סבור כי יש להיעתר לבקשה בכפוף להפקדת תשלום חודשי בסך של 4,000 ש"ח, המשקף את דמי השכירות החודשיים או את דמי השימוש הראויים.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

9.

כידוע, בעל דין המחזיק בפסק דין לטובתו זכאי לממש את פירות זכייתו , וככלל, אין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין מושא הערעור. על כן, נדרש מבקש עיכוב הביצוע של פסק הדין לתקופת הערעור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים, אשר מתקיים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" – האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים; השני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2328/21 בומשטיין נ' עו"ד בללתי – נאמן , פסקה 14 (30.8.2021)), וזאת בשים לב לכך שמשקל הבכורה מוענק לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: ע"א 4279/20 יפה נ' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 17 (3.9.2020)).

10.

אכן, כאשר המחלוקת בין הצדדים נסבה על זכויות בנכס מקרקעין, קיים חשש שמא המקרקעין יועברו לצדדים שלישיים, באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, ככל שיתקבל הערעור (ראו: ע"א 7392/21 חיאדרי נ' סמעאן , פסקה 11 (21.11.2021)). האמור נכון ביתר שאת כאשר עסקינן בהחלטה שתוצאתה היא מימוש נכס מקרקעין המשמש למגורים, ועל פינויו של בעל הדין המתגורר בה. ואכן, על-פי ההלכה הנוהגת, במצב כגון דא ייטה מאזן הנוחות לטובת עיכוב הביצוע המבוקש, בשל ההשלכות הנודעות לפינוי אדם ממקום מגוריו, וזאת אף אם נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים (ראו: ע"א 7863/16 גורדו נ' ימין , פסקה 21 (14.11.2016); ע"א 8797/16 אובצ'ניקוב נ' סופר , פסקה 18 (28.5.2018); ע"א 2654/19 נאסר נ' עו"ד חבר כונס נכסים , פסקה 10 (21.5.2019); רע"א 8858/20 שוויקי נ' רלב"ג (4.2.2021)). יצוין כי, ככלל, מתן סעד כאמור יינתן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה לאחר בחינתן (ראו: ע"א 7089/19 מאיר נ' עיריית תל אביב יפו , פסקה 11 (5.12.2019)).

11.

בהינתן האמור, סבורני כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר היעתרות לבקשה. בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש מתגורר בדירה יחד עם ילדיו, ומימוש החלטתו של בית המשפט המחוזי לאלתר יביא לאובדן קורת הגג שלהם. מנגד, חברת נונק לא הצביעה על נזק משמעותי שייגרם לה ככל שיעוכב ביצועה של ההחלטה, ודאי לא כזה שאינו ניתן לפיצוי כספי במידת הצורך, בפרט בהתחשב בשעבוד הרשום לטובתה על הזכויות בדירה. בנסיבות אלה, ומבלי להידרש לסיכויי הערעור, אני מוצאת להורות על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. לצד זאת, על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט סך של 50,000 ש"ח או ערבות בנקאית צמודת מדד על הסכום הנ"ל, וזאת בתוך עשרה ימים מהיום, וזאת על-מנת להבטיח את נזקיהם של המשיבים ככל שערעורו יידחה.

12.

סוף דבר : הבקשה מתקבלת כמפורט לעיל. ככל שהמבקש לא יפקיד את הסכום האמור בתוך פרק הזמן שנקבע לעיל, יבוטל צו העיכוב.

בנסיבות בעניין, אין צו להוצאות.