ע"א 2114/22אברהם ג'מל נ. עו"ד רן פינגרר כונס הנכסים לנכס הפש"ר אירה לנד

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' פלינר ) מיום 25.1.2022 בה"פ 2552-11-19.

הרקע לבקשה

1.

עניינו של ההליך קמא בתביעה לסעד הצהרתי שהוגשה נגד המבקש על ידי משיב 1 (להלן: המשיב ), כונס הנכסים לנכסי החייב מר אריה לנדאו (להלן: לנדאו ). בתביעה נטען כי בין המבקש לבין לנדאו ושניים נוספים נחתם בשנת 1990 הסכם למכירת זכויותיו של המבקש במקרקעין המצויים ליד שדה התעופה לשעבר שדה דב בתל-אביב (להלן: ההסכם ). בגין אותו הסכם נרשמה הערת אזהרה לטובתו של לנדאו על 1/4 מהזכויות במקרקעין, אולם בסופו של דבר רישום הזכויות על שמו לא הושלם. המשיב ציין כי המבקש מסרב לאפשר את השלמת רישום זכויותיו של לנדאו במקרקעין. על רקע זה התבקש בית המשפט לאכוף את ההסכם ולהורות כי המשיב רשאי לפעול לרישום זכויותיו של לנדאו במקרקעין. המבקש מצדו טען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, וכי דינה להידחות גם לגופה הואיל ולנדאו הפר את התחייבויותיו על פי ההסכם.

2.

ביום 25.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקש וקיבל את התביעה. נקבע כי עסקת מכר המקרקעין "כמעט הושלמה", שכן התמורה שולמה במלואה, העסקה דווחה לרשויות המס, נרשמה הערת אזהרה בגינה, הרוכשים ראו במקרקעין כרכושם לאורך השנים והמשיב לא עשה דבר בנדון. על כן, ובהתאם להלכה הפסוקה, קמה ללנדאו זכות קניין שביושר שמכוחה נוצרו יחסי נאמנות קונסטרוקטיביים בינו לבין המבקש. עוד נקבע כי בנסיבות אלו, אין המבקש יכול להעלות טענת התיישנות.

3.

לא נחה דעתו של המבקש מפסק הדין והוא הגיש ערעור עליו לבית משפט זה. בצדו של הערעור הגיש את הבקשה שלפנַי. לטענת המבקש, מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ביצוע פסק הדין ורישום המקרקעין על שם לנדאו, המצוי בהליך פשיטת רגל, יביא לכך שהמקרקעין יימכרו לצד ג' על מנת לכסות על חובותיו. בכך ייווצר מצב בלתי הפיך, שכן אף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב למבקש את המקרקעין בעין, ואף השבת שווי המקרקעין לא תהיה אפשרית בשל מצבו הכלכלי של לנדאו. לעומת זאת, למשיב לא ייגרם כל נזק כתוצאה מקבלת הבקשה, שכן מזה כ-30 שנים שהמקרקעין אינם רשומים על שם לנדאו, וביחס לכך פרק הזמן שנותר עד להכרעה בערעור זניח ביותר. מה גם, שהמקרקעין אינם מושכרים ואינם מהווים נכס מניב, ושוויים רק מאמיר עם חלוף הזמן. עוד טען המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים, בפרט בשים לב לכך שהוא מבוסס על טענות משפטיות.

4.

המשיב התנגד לבקשה. לעמדתו, סיכויי הערעור קלושים באופן קיצוני. פסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות ועל הערכת מהימנות של המבקש, והאפשרות שערכאת הערעור תתערב בכך אינה סבירה. המשיב ציין כי הואיל והשיקולים למתן עיכוב ביצוע – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – תלויים זה בזה, די בעובדה שסיכויי הערעור קלושים כדי להביא לדחיית הבקשה.

דיון והכרעה

5.

לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובטענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

6.

כלל הוא כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך למתן פסק הדין, ואין בהגשת הערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). סטייה מכלל זה תתאפשר רק במקרים בהם הוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו לדוגמה לאחרונה: ע"א 1390/22 מרכז רפואי צאנז –

בית החולים לניאדו נ' פלונית , פסקה 6 (6.4.2022); ע"א 1010/22 סמואל גרופ בע"מ נ' תדהר ייזום והשקעות נדל"ן בע"מ , פסקה 7 (24.2.2022)). בין שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר לשיקולי מאזן הנוחות ניתן מעמד בכורה (רע"א 338/22 Amgen (Europe) GmbH

נ' מעבדות רפא בע"מ , פסקה 15 (30.3.2022); ע"א 967/22

טיפול רפואי מידי (טר"מ) נ' עזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל , פסקה 12 (8.3.2022)).

7.

במקרים בהם עניינו של פסק הדין במקרקעין, שאלת עיכוב ביצועו תלויה במהות המקרקעין ובזיקתם של בעלי הדין כלפיהם. ככל שמדובר בנכס המשמש למגורים, קיימת נטייה בפסיקה לעכב את ביצוע פסק הדין נוכח ההשלכות המיידיות של פינוי אדם ממקום מגוריו הקבוע ונוכח האפשרות שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 6702/21 סחיש נ' לאון , פסקה 9 (13.3.2022); ע"א 7697/21

מירקוב נ' אורי גיל – הנאמן ליישום הליכי חדלות פרעון של חברת א.מ. פפושדו בע"מ , פסקה 10 (23.11.2021)). מנגד, במקרים בהם מדובר בנכס שאינו משמש למגוריו של מבקש עיכוב הביצוע וכאשר המבקש לא הצביע על אינטרס מיוחד לגביו, ככלל לא יהיה מקום להיעתר לבקשתו (ע"א 8200/20 עוז נ' אביחי נ. עו"ד ורדי, נאמן לנכסי יצחק יפה , פסקה 7 (21.12.2020) (להלן: עניין עוז ); ע"א 1670/22 דקל נ' ליברזון , פסקה 5 (16.3.2022); ע"א 6340/21

אבידן נ' אברג'ל , פסקה 6 (24.9.2021); רע"א 9158/20 זוארץ נ'

THE CHURCH MISSIONARY TRUST ASSOCIATION LTD , פסקה 7 (21.1.2021)).

8.

בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בקרקע שאינה משמשת את המבקש למגורים. כמו כן, המבקש לא טען כי קיימת לו זיקה ייחודית למקרקעין וממילא לא הוכיח זאת. משאלו הם פני הדברים, לא ניתן לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש באופן מלא. עם זאת, אכן קיים חשש כי אם יימכרו זכויותיו של לנדאו במקרקעין וכספי התמורה יחולקו לנושיו, לא יוכל המבקש לקבל את הכספים חזרה במקרה של קבלת הערעור. חשש זה מצדיק היעתרות לבקשה באופן חלקי אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור.

אשר על כן הבקשה מתקבלת באופן חלקי במובן זה שהמשיב רשאי לפעול לרשום את הזכויות במקרקעין על שם לנדאו. עם זאת, ככל שהמקרקעין יימכרו בעתיד על ידי המשיב, על הכספים שיתקבלו מהמכירה להיוותר בידיו בנאמנות עד לאחר הכרעה בערעור (וראו: עניין עוז , פסקה 7 והאסמכתאות שם).