פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
6902/18 -
ב'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקשות:
1. סידי קליין
2. אפוליק השקעות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רם כספי , עו"ד
2. עופר פירט, עו"ד
3. היועץ המשפטי לממשלה
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.6.2018 (ע"ר 35871-12-16; כבוד השופטת ש' דותן ). בפסק הדין נדחו ערעורים שהגישו המבקשות על החלטת רשם בית המשפט המחוזי מיום 9.10.2016 (ת"א 40778-01-13; כבוד השופט ד' חסדאי ) שלא לפטור אותן מתשלום אגרה, ועל החלטת רשם בית המשפט המחוזי מיום 8.1.2016 (כבוד השופט נ' שילה ) שלא להאריך את המועד להגשת ערעור על ההחלטה האמורה.
2.
הבקשה שלפניי הוגשה ביום 4.10.2018. לטענת המבקשות, פסק הדין הומצא למבקשת 1 על-ידי מזכירות בית המשפט המחוזי באמצעות מספר הודעות פקסימיליה, אולם העותק שהתקבל היה חלקי ומטושטש. לטענתן, עותק מלא של פסק הדין התקבל בידי המבקשת 1 לראשונה בבית משפט זה ביום 4.10.2018, היום בו הגישו את הבקשה להארכת מועד. במסגרת הבקשה עותרות המבקשות להארכת המועד להגשת הליך ערעורי עד ליום 30.11.2018, נוכח מצבה הרפואי הנטען של המבקשת 1. המשיבים מתנגדים לבקשה.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים וביתר החומר שלפניי, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. טענת המבקשות כי פסק הדין הומצא להן באופן חסר לא נתמכה בראיות כדבעי, שכן המבקשות לא צירפו לבקשה את עותק פסק הדין כפי שהומצא להן על-ידי בית המשפט. אולם, אף אם הייתי מקבלת את הטענה כי העותק שהומצא למבקשות היה חסר, לא היה בכך כדי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי. אין חולק כי המבקשות ידעו על מתן פסק הדין עוד ביום 20.6.2018, היום בו נשלח אליהן פסק הדין באופן חלקי, לטענתן. בענייננו, נוכח מכלול נסיבות העניין, סבורני כי יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה. זאת, הן משום שהמבקשות הזכירו את פסק הדין ואת תוצאתו בבקשה נוספת שהגישו לבית המשפט המחוזי ביום 3.7.2018; הן בשל חלוף הזמן מאז ניתן פסק הדין ועד שהוגשה הבקשה שבפני; והן בשל כך שהמבקשות רוצות להיתלות בטענה לפגם זניח בהמצאת פסק הדין (פגם שכאמור לא הוכח כדבעי) (ראו: רע"א 8467/06 עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ , פסקאות 30-28 (8.7.2010)).
4.
על כך אוסיף כי אף סיכויי ההליך אינם נוטים לטובת מתן הארכת מועד נוכח העובדה כי מדובר בערעור ב"גלגול שלישי" ונוכח התנהלותן הדיונית של המבקשות כפי שפורטה בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (ראו גם הביקורת שנמתחה על התנהלותה של המבקשת 1 בפתיחת הליכים משפטיים אשר "רובם ככולם, חסרים תשתית עובדתית או משנה משפטית סדורה למתן הסעדים המבוקשים" בבג"ץ 4718/17 קליין נ' מנהל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים , פסקה 4 (14.2.2018)).
5.
הבקשה נדחית אפוא. המבקשות יישאו בהוצאות בסך של 1,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים.
ניתנה
היום, ד' בכסלו התשע"ט (12.11.2018).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת