בש"א 6931/04 יוסף גרינשטיין נ. עליזה בן שושן-איטח

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. הבקשה הוגשה ביום 22.7.04. על פי הטענה, פסק הדין הנוגע לעניין ניתן ביום 15.7.04. לטענת בא כוח המבקש, הוא עומד לנסוע לחו"ל לשבועות אחדים, ולמשיבה לא עלול להיגרם כל נזק אם הבקשה תיענה. לפיכך, מבקש המבקש כי יותר לו להגיש בקשה לדיון נוסף עד ליום 15.9.04.

המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין, להבדיל מיום המצאתו. המדובר בלוח מועדים קצר, אשר נקבע בכוונת מכוון על מנת להבטיח את סופיותם של ההליכים בבית משפט זה. על רקע זה, אף נתפרשה דרישת הטעם המיוחד להאריך מועד זה בקפידה, ונקבע כי המדובר בטעם מיוחד מוגבר ביחס לזה הנדרש ברגיל לצורך הארכת מועד הקבוע בחיקוק (ראו לעניין זה תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984; המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כב(2) 699, 700).

אין הבקשה שבפניי מצביעה על טעם מיוחד כאמור. יש לזכור, כי בדין נקבע כי ימי פגרה באים במניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף. במצב זה, המדובר בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בכחודש וחצי. המדובר בתקופה ממושכת, והצידוק שניתן לה לוקה בחוסר פירוט, וקשה לראותו כמהווה טעם ממשי במידה הנדרשת.

בהתחשב בכך שהבקשה שבפניי הוגשה בתוך תקופת המועדים להגשת בקשה לדיון נוסף, ובמועד החלטה זו, תוגש העתירה לדיון נוסף עד ליום 29.8.04 ועד בכלל. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. בנתון לכך, הבקשה נדחית.