החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 6992/02 אהרון בן טובים נ. שרה ארנון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הסכים לדחיית ערעורו בבית המשפט העליון והגיש לאחר מכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, בטענה שלא הבין את ההליך ושפסק הדין לא נשלח אליו. הרשם דחה את הבקשה, וביהמ

העובדות

המערער הסכים לדחיית ערעורו בבית המשפט העליון. לאחר מכן הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, בטענה כי לא הבין את ההליך וסבר שייפסקו לטובתו פיצויים. הבקשה נדחתה על ידי הרשם, והמערער ערער על כך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין שניתן בהסכמה, כאשר המבקש טוען כי לא הובן ההליך וכי פסק הדין לא נשלח אליו?

הלכות

  1. 1

    פסק דין שניתן בפני המבקש מתחיל את מניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף מיום השימוע, ולכן טענת אי-משלוח פסק הדין אינה יכולה להועיל.

    ״שכן, פסק-הדין ניתן בפניו. משכך, מניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף מתחיל מיום השימוע.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסברים לאיחור ממושך שאינם מבססים טעם מיוחד להארכת מועד, וסיכויי בקשה שאינה מצביעה על עילה לדיון נוסף מחזקים את הדחייה.

    ״גם נימוקו של הרשם בנוגע לסיכויי הבקשה הקלושים מקובל עליי. שכן, כאמור, הבקשה אינה מצביעה על עילה לקיום דיון נוסף.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • ערעור על החלטת רשם
  • פסק דין
  • בקשה לדיון נוסף
  • סיכויי הבקשה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון

בש"א 6992/02

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

המערער : אהרון בן טובים

נגד

המשיבים : 1. שרה ארנון

2. מרסל זוהר

3.ידיעות אחרונות בע"מ

ערעור על החלטת רשם בית-המשפט העליון

מיום 9.7.02 בבש"א 4729/02

בשם המערער: בעצמו

פסק-דין

בתאריך 28.4.02, נדחה ערעורו של המערער לבית-המשפט העליון בהסכמתו. בתאריך 3.6.02, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-הדין, בטענה כי בהליך בפני בית-המשפט העליון הוא לא הובן, שכן הוא סבר כי בית-המשפט העליון יפסוק פיצויים לטובתו.

בקשתו נדחתה.

בהחלטה שניתנה מפי הרשם עודד שחם נקבע, כי הסברי המערער לאיחור הממושך, שהם בעיקרם כי ביום מתן פסק-הדין נפגע בתאונת דרכים ואחר-כך חזר לארץ מוצאו קנדה מבלי לקבל את פסק-הדין, אינם מבססים את הטעם המיוחד הדרוש להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, וכי אף סיכויי הבקשה - שעל-פניה אינה מעלה עילה הדרושה למתן רשות לדיון נוסף - מחזקים מסקנה זאת.

מכאן הערעור שבפניי, בגידרו חזר המערער על טענתו כי פסק-הדין של בית-המשפט העליון לא נשלח אליו. טענה זו אינה יכולה להועיל. שכן, פסק-הדין ניתן בפניו. משכך, מניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף מתחיל מיום השימוע. גם נימוקו של הרשם בנוגע לסיכויי הבקשה הקלושים מקובל עליי. שכן, כאמור, הבקשה אינה מצביעה על עילה לקיום דיון נוסף.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז בתשרי תשס"ג

(3.10.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1פסק דין שניתן בפני המבקש מתחיל את מניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף מיום השימוע, ולכן טענת אי-משלוח פסק הדין אינה יכולה להועיל.
  2. 2הסברים לאיחור ממושך שאינם מבססים טעם מיוחד להארכת מועד, וסיכויי בקשה שאינה מצביעה על עילה לדיון נוסף מחזקים את הדחייה.