פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7014/19 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
ברוך פייר
נ ג ד
המשיבים:
1. בנימין ברץ עו"ד
2. יעל ברץ עו"ד
3. מופת נאמנים בע"מ
4. אסאלינק בע"מ
5. דני אילני
6. יונתן לייטרסדורף
7. מוריס מנצור
8. קסטנבאום אלן עו"ד
9.
SHERPA
HOLDINGS LLC
10.
SHALON. COM
LLC
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת
המשיבים 3-1 לבקשה; תשובת המשיבה 4 לבקשה; תשובת המשיב 7 לבקשה; הודעה מטעם
המבקש מיום 30.10.2019
החלטה
בהמשך להחלטתי מיום אתמול (29.10.2019), הודיעו המשיבים 3-1 ו-4 כי הם מתנגדים לבקשה להארכת מועד. בינתיים, המבקש הגיש היום (30.10.2019) "הודעה על הגשת הערעור". להודעה זו צורף כתב הערעור עצמו שהמבקש מעוניין להגיש. בהודעה ציין המבקש כי בניגוד לנטען על ידו בבקשה המקורית להארכת מועד – המועד האחרון להגשת הערעור הינו היום (30.10.2019) ולא ביום 29.10.2019 כפי שנכתב בבקשה המקורית, בשגגה. על כן לשיטתו, משכתב הערעור הוגש על ידו היום, הרי שהבקשה להארכת מועד התייתרה.
דין טענה זו להידחות.
בהנחה שפסק-הדין הומצא למבקש ביום הינתנו (9.8.2019), והמבקש אינו טוען אחרת, הרי שהמועד האחרון להגשת ערעור בזכות על פסק-הדין היה אתמול (29.10.2019). זאת, בשים לב לימי פגרת הקיץ ופגרת הסוכות.
לא מצאתי בסיס לטענת המבקש שלפיה לצורך מניין הימים "יש לראות את ההחלטה כאילו ניתנה ביום הראשון לאחר שהסתיימה הפגרה". בהתאם לסעיף 10(א) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, אכן אין מונים במניין הימים להגשת הערעור את יום מתן פסק הדין (9.8.2019), אולם אין בהוראה זו כדי ללמד כי אין מונים גם את היום הראשון שלאחר הפגרה (6.9.2019) (ראו והשוו, בש"א 1429/04 מלונות הים התיכון בע"מ נ' פודורוז'נסקי (3.3.2004)) .
כתב הערעור הוגש אפוא באיחור של יום אחד. בהודעה שבכותרת עותר המבקש, לחלופין, לארכה של יום אחד להגשת ההליך. בשים לב למשך האיחור, ולנוכח העובדה שבקשת הארכה המקורית הוגשה בטרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי, ובהתחשב בכך שהמבקש צירף את כתב הערעור להודעה שבכותרת - רשאים המשיבים 4-1 להודיע עד ליום 4.11.2019 מדוע לא תינתן למבקש הארכה המבוקשת בהודעתו מהיום (30.10.2019).
המזכירות תעביר את התיק ללשכתי לא יאוחר מיום 5.11.2019.
ניתנה
היום, א' בחשון התש"פ (30.10.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם