פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7026/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. משרד הבריאות
3.
פסיכאטר
מחוזי ירושלים
4. מרכז בריאות הנפש בית החולים כפר
שאול
ערעור על החלטת
הרשמת ש'
עבדיאן
בבש"א
6398/18 מיום 12.9.2018
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן
בבש"א
6398/18 מיום 12.9.2018, שלא להאריך את המועד להגשת ערעור (להלן: הערעור השני ) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.4.2016 (ע"ו 26787-04-16, כב' השופט מ' י' הכהן ) אשר קיבל את ערעור המערער על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית למבוגרים (להלן: הערעור הראשון ).
ככל שניתן להבין, עיקר טענת המערער בערעור השני היא, כי על אף שהתקבל ערעורו הראשון, נפגעו זכויותיו במסגרת אותו הליך, בין היתר כאשר לא הוצג לפניו כל החומר שהוגש לבית המשפט המחוזי. אלא שבעניין זה צדקה הרשמת כי משהתקבל ערעורו הראשון, אין עוד תוחלת לערעור על אותו פסק דין, זאת אף אם באותו הליך נפגעו במובן מסוים זכויותיו הדיוניות של המערער, טענה אשר נטענה בכלליות ומבלי שהובהרה עד תום. הלכה היא כי בעל דין רשאי להגיש ערעור רק במקרים בהם הסעד לו עתר לא ניתן לו על ידי הערכאה הקודמת (ע"א 1946/01 הקרן לטיפול בחסויים נ' האפוטרופוס הכללי , פ"ד נו(3) 311, 316-315 (2002)). מכאן אפוא, כי לא היה כל מקום להורות על הארכת המועד להגשת ערעור.
יצוין בשולי הדברים, באשר לבקשה – שהגיש המבקש לפני הרשמת ושב עליה בערעור לפנַי – להסרת חיסיון, כי משנועד החיסיון לטובת המערער, לא ראיתי סיבה להיענות לבקשה. ויובהר שאין משמעות הדבר כי התיק חסוי בפניו, כי אם בפני העולם.
הערעור נדחה.
ניתן
היום, כ"ב בחשון
התשע"ט
(31.10.2018).
ש ו פ ט