בש"א 7089/16 בש"א 7089/16

1.

בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום דיון בת"ק 59533-05-16 מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.

2.

עניינה של התובענה בדברי פרסומת ששלחה לכאורה המבקשת למשיב ללא הסכמתו, והיא הוגשה בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: החוק ).

3.

המבקשת טוענת כי לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה סמכות מקומית "פורמלית" בלבד ביחס לתובענה, וכי יש להורות על העברת מקום הדיון בה היות שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת: מנהלי המבקשת שיידרשו להתייצב בדיון מתגוררים ביישוב צור הדסה בפאתי ירושלים, ובירושלים מצוי גם מקום עסקיה של המבקשת. לטענת המבקשת, בירור התובענה בחיפה יקשה מאוד על מנהליה כהורים לילדים קטנים ויהיה כרוך מבחינתם בהפסד יום עבודה ובעלויות תחבורה. לגישתה, המאמץ אליו תידרש אם ייוותר מקום הדיון על כנו יהיה בלתי מידתי ביחס לשווי התביעה.

המשיב, המתגורר בחיפה, טוען מנגד כי אין לקבל את הבקשה משום שהעברת מקום הדיון תעמוד בסתירה לרוח "חוק הספאם".

4.

הוראות סעיף 30א לחוק נחקקו על רקע "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת (לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, הודעת SMS

ופקסימיליה) המכונה ' spam '", אשר "הפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל-עולמי, והיקפה מצוי במגמת עלייה חדה" (הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 33), התשס"ה-2005; וראו גם רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ

(27.7.2014)). החוק ביקש לייצר, בין היתר, מסלול תביעה אזרחי שייתן סעד אפקטיבי לנפגעי ספאם, מתוך הנחה כי בהעדר המנגנון הקבוע בחוק תהיה ככלל הגשת תובענה בעניין זה בלתי משתלמת. בית משפט זה עמד על כך ב-רע"א 1954/14 חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) , פסקה 9 (4.8.2014), כדלקמן:

"נקודת המוצא שבבסיס סעיף 30א(י) לחוק היא שנמען של דבר פרסומת שנשלח בהפרה של החוק לא יטרח להגיש תובענה לפיצוי בגינה משום שהנזק האישי שנגרם לו נמוך מן העלות הכרוכה בניהולה. בשל כך נקבע בחוק פיצוי בסך של עד 1,000 ש"ח להפרה ללא הוכחת נזק. סעיף זה קובע כי בקביעת שיעור הפיצוי אין להידרש לשיעור הנזק שנגרם לתובע בגין ההפרה. הסעיף מניח אפוא שאפשר שהנזק שנגרם לתובע בודד הוא זניח, ושאדם בר דעת לא היה בא בתביעה בגינו (סעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]), ואף על פי כן מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי בסכום לא מבוטל בגין כל הפרה. מטרת הפיצוי אינה להשיב את מצבו של התובע לקדמותו (שהרי אין להתחשב בשיעור הנזק שנגרם לו), כי אם לאכוף את החוק, להרתיע את הנתבע ולתמרץ הגשת תביעות יעילות. זהו אפוא פיצוי לדוגמה [...]."

כללי הסמכות המקומית מאפשרים לנפגע להגיש תובענה לפי סעיף 30א לחוק במחוז השיפוט בו הוא מתגורר ככל שזהו מקום קבלת הספאם – בענייננו, מקום קבלת המסרונים – כלומר מקום המעשה בשלו הוא תובע (לפי תקנה 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). להשקפתי, האפשרות העומדת לנפגע להגיש תובענה בהתאם לחוק בקרבת מקום מגוריו מהווה חלק ממערך התמריצים הנדרש לצורך עידוד ההתמודדות עם תופעת הספאם, בהתאם לרצון המחוקק.

5.

במקרה דנן, מבלי להידרש לסיכויי התובענה, סבור אני כי המבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש לצורך העברת מקום הדיון בנסיבות העניין. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.