החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 7091/13 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ. משה ונטורה ואח'

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה לאיחוד הדיון בשתי תובענות שעילתן בתאונת שרשרת אחת, שבהן נטען לנזקי רכוש. נקבע כי די בהשקה בין התובענות כדי להצדיק איחוד, וכי מחלוקת על חישוב הנזק אינה מונעת זאת. הדיון הועבר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, שם הוגשה התובענה המוקדמת יותר.

העובדות

תאונת שרשרת בין שלושה כלי רכב. בעלים של הרכב הקדמי תבע את נהג הרכב המרכזי ומבטחתו, והגיש הודעת צד ג' לנהג הרכב האחורי. בעלת הרכב המרכזי תבעה את נהג הרכב האחורי ומבטחתו בתובענה נפרדת בבית משפט שלום אחר. הנזקים הם נזקי רכוש, והמבטחת של הרכב האחורי התנגדה לאיחוד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד את הדיון בשתי תובענות שעילתן באותה תאונת דרכים כאשר קיימת השקה בין התביעות?
  2. 2.האם קיומה של מחלוקת עקרונית בדבר חישוב הנזק מונע איחוד הדיון?

הלכות

  1. 1

    לצורך איחוד דיונים אין הכרח בחפיפה מוחלטת בין התובענות; די בהשקה שבה ניהול יחדיו יעיל יותר ומונע הכרעות סותרות

    ״ככלל, די בכך שקיימת ביניהן השקה במידה כזו שניהולן יחדיו יעיל יותר ומונע הכרעות סותרות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מחלוקת בשאלת כימות הנזק אינה מונעת איחוד, ובית המשפט רשאי להחליט כיצד לנהל את הדיון ואם לפצלו בשלב מאוחר

    ״יחליט בית המשפט כחוכמתו כיצד יש לנהל את הדיון ואם ראוי לפצלו בשלב כלשהו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת מקום דיון
  • תאונת שרשרת
  • נזקי רכוש
  • השקה
  • הכרעות סותרות
  • צד ג'
  • כימות הנזק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

7091/13

לפני:

כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור

המבקשת:

פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. משה ונטורה

2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

3. רונן חדד

4. גבריאל דאדון

5. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

6. חברת אביטל סחר בע"מ

בקשה לאיחוד דיון

בשם המבקשת:

עו"ד ד"ר אסף

ורשה

בשם המשיבים 1-2:

עו"ד משה רבי

בשם המשיבים 4-5:

עו"ד רועי בני משה

בשם המשיבה 6:

עו"ד ענת אשבל

החלטה

1.

לפניי בקשה לאיחוד הדיון בשתי תובענות שהוגשו בעקבות תאונת דרכים אחת ועניינן נזקי הרכוש שנגרמו בתאונה. המדובר ב"תאונת שרשרת", שבה היו מעורבים שלושה כלי רכב. התובענה שמספרה תא"מ (שלום תל-אביב) 55687-11-12 הוגשה על-ידי בעליו של הרכב הקדמי (הוא המשיב 3) נגד נהג הרכב המרכזי ונגד מבטחתו (הם המשיבים 5-4). במסגרת תובענה זו הוגשה גם הודעת צד ג' לנהג הרכב האחורי (הוא המשיב 1, ומבטחתו היא המשיבה 2). תחילה הוגשה הודעת צד ג' גם נגד המשיבה 6, ואולם זו נמחקה לבסוף בהסכמה. התובענה שמספרה תא"מ (שלום רמלה) 17566-06-13 הוגשה על-ידי בעלת הרכב המרכזי (היא המבקשת) נגד נהג הרכב האחורי ונגד מבטחתו.

2.

המבקשת סבורה כי ראוי לאחד את הדיון בשתי התובענות שכן עילתן באותה תאונה והן מעוררות שאלות משותפות של עובדה ומשפט. המשיבים 3-5 מסכימים לבקשה. המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה. לטענתם, במסגרת התובענה המתנהלת בבית משפט בשלום ברמלה נדונה מחלוקת עקרונית בין המשיבה 2 לבין המבקשת, שעניינה אופן חישוב הנזק.

3.

דין הבקשה להתקבל. כידוע, על מנת לקבוע כי ראוי לאחד את הדיון בשתי תובענות, אין הכרח כי תהא חפיפה מוחלטת ביניהן. ככלל, די בכך שקיימת ביניהן השקה במידה כזו שניהולן יחדיו יעיל יותר ומונע הכרעות סותרות (ראו למשל בש"א 2451/09

חברת מטעמים ד.ש בע"מ נ' חברת תנורי דניאל בע"מ

(27.4.2009)). המחלוקות המתעוררות בשתי התובענות שבענייננו דומות ביותר ועיקרן בשאלה על מי מן הנהגים רובצת האחריות לתאונה. משכך, בירור התובענות יחדיו יתרום ליעילות הדיון וימנע את האפשרות שתתקבלנה הכרעות סותרות. עוד יש לציין כי התובענות מצויות בשלב דיוני דומה. בכל הנוגע לסוגיית כימות הנזק, אשר לפי טענת המשיבים 2-1 מעוררת שאלות עקרוניות שאינן משותפות לשתי התובענות, יחליט בית המשפט כחוכמתו כיצד יש לנהל את הדיון ואם ראוי לפצלו בשלב כלשהו.

4.

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת. התובענות יאוחדו בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שם הוגשה התובענה המוקדמת בזמן וכן קבוע מועד קרוב יותר לדיון. על-כן אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בתא"מ (שלום רמלה) 17566-06-13 לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ועל איחוד הדיון שם עם הדיון בתא"מ (שלום תל-אביב) 55687-11-12.

ניתנה היום, ד'

בכסלו התשע"ד (7.11.2013).

המשנָה לנשיא

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1לצורך איחוד דיונים אין הכרח בחפיפה מוחלטת בין התובענות; די בהשקה שבה ניהול יחדיו יעיל יותר ומונע הכרעות סותרות
  2. 2מחלוקת בשאלת כימות הנזק אינה מונעת איחוד, ובית המשפט רשאי להחליט כיצד לנהל את הדיון ואם לפצלו בשלב מאוחר