פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2451/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשים:
1. חברת מטעמים ד.ש בע"מ
2. שמעון אסרף
נ ג ד
המשיבה:
חברת תנורי דניאל בע"מ
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשים:
עו"ד יהודה שנייויס
בשם המשיבה:
עו"ד יהושע רוזנצוויג
החלטה
1.
לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 1185/09 (שלום – ראשון לציון) מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בירושלים, ואיחוד הדיון שם עם ת.א. 2674/09 (שלום – ירושלים), בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ).
2.
כעולה מן הבקשה, שתי התובענות שאיחודן מתבקש נסובות על טענות בגין הפרת הסכם שכירות עליו חתמו הצדדים. לטענת המבקשים, בנסיבות העניין קיימת זהות בין הצדדים ומערכת נסיבות אחת הרלוונטית להכרעה בסכסוך, ומכאן שטעמים של חסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים כמו גם החשש מפני פסקי דין סותרים קוראים לאיחוד הדיון בתובענות. בשל כך שהתובענה הראשונה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים ובהתחשב בכך שהמושכר נשוא הסכסוך מצוי בתחום שיפוטו של בית משפט זה, התבקש כי הדיונים המאוחדים ידונו בפני בית משפט השלום בירושלים.
3.
המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, מציינת היא כי אין זהות מוחלטת בין הצדדים בשתי התובענות שכן באחת מן התביעות נתבעים הן המבקשת 1 והן מנהלה (המבקש 2) ואילו בתביעה השנייה רק המבקשת הינה צד להליך. עוד מציינת היא בהקשר זה כי המשיבה מיוצגת בשתי התובענות על-ידי עורכי דין שונים. שנית – ועיקר - מציינת המשיבה, כי הגם ששתי התביעות שאיחודן מתבקש נובעות לכאורה מאותו חוזה שכירות, הרי שכל אחת מן התובענות נוגעת למסכת עובדתית שונה ולעילה משפטית שונה, המעוררות שאלות משפטיות שונות. כך, מציינת המשיבה כי התביעה שהוגשה על-ידה הינה תביעה בסדר דין מקוצר על סך 87,000 ₪ בלבד, בגין חילול והחזרת שיקים בהם שילמה המבקשת את דמי השכירות, בגין חילול והחזרת שטר הביטחון שהופקד ובגין הפיצוי המוסכם בחוזה עקב האיחור בפינוי המושכר. להבדיל, כך נטען, התביעה שהגישה המבקשת הינה תביעה נזיקית על סך 1,000,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו על-פי הטענה למבקשת בשל ליקויים שונים שהיו לכאורה במושכר. לטענת המשיבה, בעוד שתביעת המבקשת הינה תביעה נזיקית הכרוכה בדיונים ארוכים, בהבאת ראיות, חוות דעת מומחים וכיו"ב, הרי שהתביעה שהוגשה על-ידה הינה תביעה שבירורה פשוט יותר, ואף הסכום הנתבע בה נמוך בהרבה. עוד מציינת המשיבה, כי ספק בעיניה אם בהליך שהוגש על-ידה תינתן לנתבעים (המבקשת ומנהלה – ד.ב.) רשות להתגונן. לאור כל זאת, סבורה המשיבה, כי על רקע השוני בין התובענות השונות, יהיה באיחודן כדי להביא לסרבול ההליך שהוגש על-ידה בסדר דין מקוצר ולהארכתו שלא לצורך, וזאת בניגוד לתכלית העומדת ביסוד תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי.
4.
לאחר שבחנתי את כלל הנתונים שבפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, בכדי לקבוע כי שתי תובענות הן באותו נושא במובנה של תקנה 7, די בכך שבין שתי התובענות עבורן מתבקש האיחוד קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת (ראו: בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם, 6.5.2001), בש"א 3508/08 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גאמא שיפינג ישראל בע"מ (לא פורסם, 27.5.2008)). בענייננו, שתי התובענות שאיחודן מתבקש נוגעות לאותו הסכם שכירות עליו חתמו המבקשים והמשיבה כאשר המבקשת 1 והמשיבה הינן צד לשתי התובענות. אמנם, השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בתובענות אינן בעלות זהות מוחלטת, ברם, נראה על-פניו כי התובענות מעוררות היבטים עובדתיים ומשפטיים שיש ביניהם זיקה משותפת במידה המצדיקה את איחוד הדיונים. במכלול האמור לעיל, אני סבורה כי איחוד הדיונים יביא לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים, בהתאם לתכלית תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו: בש"א 5162/07 הפניקס הישראלי – חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 8.7.2007)).
5.
אשר על כן, אני מורה על העברת מקום הדיון בת.א. 1185/09 (שלום – ראשון לציון) מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בירושלים, ועל איחוד הדיון שם עם ת.א. 2674/09 (שלום – ירושלים).
ניתנה היום, ג' באייר התשס"ט (27.4.2009).
ה נ ש י א ה