בש"א 7916/12 פלוני נ. אליאס הלל

1.

לפניי בקשה לאיחוד הדיון בשתי תובענות, לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

2.

בין המבקש לבין המשיבים התקיימה מערכת יחסים עסקית למשך שנים מספר. אירועים הקשורים לאותה מערכת יחסים הובילו להגשת הליך פלילי נגד המשיבים. המבקש הינו עד מדינה בהליך. אותה מערכת יחסים הולידה גם שתי תביעות אזרחיות, שאיחודן מתבקש עתה. ביום 2.4.2011 הגישה המשיבה 2 (חברה שבעל השליטה בה הוא המשיב 1) תביעה נגד המבקש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. עניינה של תביעה זו בטענה כי המבקש חב למשיבה 2 כספים בגין הלוואה שקיבל ולא פרע. יוער, כי היועץ המשפט לממשלה התייצב בתביעה זו, וביקש לעכב את ההליכים בתיק עד לסיום עדותו של המבקש בהליך הפלילי. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו דחה בקשה זו. ביום 8.1.2012 הגיש המבקש תביעה כספית נגד המשיבים בבית המשפט המחוזי בירושלים. עניינה של תביעת המבקש בחובות שונים שחבים, כך לפי הטענה, המשיבים למבקש, מתוקף מערכת היחסים העסקית ביניהם.

3.

המבקש טוען כי שתי התביעות כרוכות זו בזו, ובשתיהן יידרש בירור עובדתי ביחס לעסקאות הפרטניות השונות שנערכו בין הצדדים וביחס לנסיבות שבהן ניתנה ההלוואה מושא תביעת המשיבה 2. כן מציין המבקש כי שתי התביעות מצויות בשלב מקדמי. משכך, סבור המבקש כי ראוי לבררן יחדיו, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

4.

המשיבים מתנגדים לאיחוד הדיון בתביעות. לטעמם, לוקה הבקשה בשיהוי ובחוסר תום לב. זאת שכן תביעת המבקש הוגשה לפני כשנה, וניתן היה להגישה כתביעה שכנגד. לעניין זה השיב המבקש כי חרף המועד שבו הוגשה בקשתו, אין הצדקה עניינית לנהל את התביעות בנפרד שכן שתיהן מצויות עדיין באותו שלב דיוני. לגופו של עניין סבורים המשיבים כי תביעתם היא תביעה מצומצמת, שעניינה הפרת הסכם הלוואה, ואילו תביעת המבקש עניינה בהסכמים אחרים ונפרדים. עוד טוענים המשיבים כי בכוונת היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לעיכוב הליכים בתביעת המבקש (המתבררת בבית המשפט המחוזי בירושלים), וככל שבקשתו תתקבל, עלול הדבר לעכב גם את בירור תביעת המשיבה 2 (המתבררת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו).

לבסוף, מפנים המשיבים להחלטה של ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי-הדין (להלן – ועדת האתיקה ), מיום 23.10.2012. בהחלטה זו נקבע כי עדותם של באי-כוח המבקש בהליך הפלילי מקימה ניגוד עניינים המונע את ייצוג המבקש על-ידם בתביעה שהגיש, לפחות כל עוד עדותם של עורכי-הדין בהליך הפלילי טרם נשמעה. המשיבים סבורים כי אם יידרש המבקש להחלפת ייצוגו רק במסגרת התביעה שהגיש, ולא במסגרת התביעה שהוגשה נגדו, יביא איחוד התביעות לעיכוב בבירור תביעה אחרונה זו.

5.

נוכח התייצבותו של היועץ המשפטי לממשלה בתביעת המשיבה 2, נתבקשה עמדתו ביחס לבקשת האיחוד. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אין עוד בכוונתו לבקש את עיכוב ההליכים באיזו מן התביעות האזרחיות, שכן עיכוב זה התייתר בינתיים נוכח ההתקדמות שחלה בניהול ההליך הפלילי. לגוף הדברים, תומך היועץ המשפטי לממשלה באיחוד התביעות. היועץ אף ציין כי פרקליטיו של המבקש סיימו את מתן עדותם בהליך הפלילי.

6.

המשיבים, בתשובתם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, עדכנו כי ועדת האתיקה החליטה להעמיד את באי-כוחו של המבקש לדין משמעתי, באם אלה לא יחדלו מלייצגו. מתשובת המבקש לעניין זה עולה כי אין בדעת באי-כוחו להפסיק את הייצוג, באשר הם סבורים כי החלטת ועדת האתיקה בטעות יסודה.

7.

דין הבקשה להתקבל. כבר נקבע לא פעם כי כדי לקבוע שאיחודן של תביעות מוצדק, אין הכרח שתהא חפיפה מוחלטת ביניהן. ברגיל, די בכך שקיימת ביניהן השקה במידה כזו שניהולן יחדיו יעיל יותר ומונע הכרעות סותרות (ראו למשל: בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם, 6.5.2001); בש"א 2451/09 חברת מטעמים ד.ש בע"מ נ' חברת תנורי דניאל בע"מ (לא פורסם, 27.4.2009); בש"א

7753/12 קורויטורו נ' שרעבי (לא פורסם, 21.11.2012)). כך הוא במקרה שלפנינו. טיב הקשר המדויק שבין הסכם ההלוואה לבין התקשרויות קודמות, ומשמעותו המשפטית של קשר זה, שנויים במחלוקת ונראה כי הם יצריכו הכרעה בשתי התביעות. על-כן, קיימת זיקה ממשית בין השאלות הצריכות הכרעה בשני ההליכים, כך שניהולם במאוחד יביא לחיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של בעלי הדין. זאת, אף בשים לב לעובדה כי שתי התביעות מצויות בשלב דיוני דומה ומדובר בשלב מקדמי. בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה במסגרת הבקשה, אף הוסר החשש כי ההליכים בתביעת המבקש יעוכבו.

8.

לא מצאתי שיש ליתן משקל ממשי לטענת המשיבים, לפיה עשוי המבקש להיזקק להחלפת ייצוגו בתביעה שהגיש, אך לא בתביעה שהוגשה נגדו. נוכח עמדת באי-כוחו אין זה ברור כי בפועל יחליף המבקש את ייצוגו באיזו מן התביעות; ואף אם ייעשה כן, לא ברור כי הדבר יביא לעיכוב בבירורן. אפשר גם כי המבקש ייאלץ להחליף את ייצוגו בשתי התביעות גם יחד. משהחשש לעיכוב בבירור תביעת המשיבה 2 נושא אופי ספקולטיבי, ובשים לב ליעילות שבבירור התביעות יחדיו, לא ראיתי מקום לדחות את הבקשה.

9.

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת. אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בת"א (מחוזי ירושלים) 13480-01-12 מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ואיחוד הדיון שם עם ת"א (מחוזי תל-אביב) 19631-04-11. אין צו להוצאות.