בש"א 7225/16 בש"א 7225/16

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א ), לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"ק 50405-06-16, המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, עם הדיון בתובענה ב-ת"ק 50410-06-16, המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות – ולקיימם במאוחד בקריות. עניינם של שני ההליכים בתביעות לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק הספאם ). המשיבה 3 היא התובעת בשתי התובענות, כש-ת"ק 50405-06-16 (תביעות קטנות – קריות) הוגשה נגד המשיבה 1, ואילו ת"ק 50410-06-16 (תביעות קטנות – טבריה) הוגשה נגד המשיבה 2, והמבקשת צורפה אליה כנתבעת.

בבקשה נטען כי עניינן של שתי התובענות הוא אחד, באשר בשני המקרים המבקשת – ולא המשיבות 1 ו-2 – היא ששלחה למשיבה 3 את הדיוורים הפרסומיים שבגינם הוגשו התובענות. על כן נטען כי יש זהות בתשתית העובדתית וכן בראיות שיוגשו בשני ההליכים, ואיחודם יביא אפוא לייעולם וימנע כפל התדיינות וסיכון למתן החלטות סותרות על-ידי בתי משפט שונים באותו עניין. הבקשה הוגשה ללא עמדות המשיבים, ומשום כך הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם, בהחלטתי מיום 18.9.2016. המשיבות 1 ו-2 לא הגישו את תגובתן לבקשה, וממזכירות בית המשפט נמסר כי אף לא נתקבלו אישורים על מסירת החלטתי לידיהן; ואולם מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בשני כתבי ההגנה שהוגשו בתובענות נטען כי המבקשת היא שאחראית למשלוח ההודעות נושא התובענות. במצב דברים זה דומה שניתן להניח כי המשיבות 1 ו-2 אינן מתנגדות לבקשה. המשיבה 3, היא התובעת בשני ההליכים, מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין מקום לאחד את הדיון משום שאין זהות בין בעלי הדין בשני ההליכים, ומשום שיש לראות במשיבות 1 ו-2 – כל אחת בנפרד ולא המבקשת – כאחראיות למשלוח הודעות הפרסומת הנדונות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה 3, וכן בתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כפי שקבע בית משפט זה במקרים דומים, יש מקום לאחד את הדיון כאשר תובע אחד מגיש מספר תביעות לפי חוק הספאם נגד נתבעים שונים ודומה שיש השקה משמעותית בין משגרי ההודעות ונסיבות שליחתן, ללא שניתן טעם ממשי לפיצול התביעות (ראו למשל, בש"א 7818/15 פז גז בע"מ נ' רופא (30.11.2015); בש"א 8652/14 לוג טק תקשורת בע"מ נ' מאירי

(23.12.2014)) – וכזהו לכאורה המצב בענייננו. עם זאת, מצאתי להורות כי הבירור המאוחד יתקיים בבית המשפט בטבריה, ולא בקריות כמבוקש. זאת משום שב-ת"ק 50410-06-16 (תביעות קטנות – טבריה) – שהוגשה הראשונה בזמן – קבוע דיון בסמוך לאחר חג הסוכות, ואילו ב-ת"ק 50405-06-16 (תביעות קטנות – קריות) קבוע דיון רק בחודש מאי 2017; ולכן קיום הדיון בקריות עלול להביא לעיכובו. בנוסף יצוין כי המשיבה 3, היא התובעת בשני ההליכים, מתגוררת בטבריה.

יצוין כי ביום 10.10.2016 הגישה המבקשת "תוספת לבקשה", ובגדרה מתבקש לכלול בגדרי הדיון המאוחד גם את הדיון בתובענה נוספת שהגישה המשיבה 3 לפי חוק הספאם (ת"ק 58118-06-16), נגד חברה אחרת שאינה משיבה בבקשה זו. תובענה זו הוגשה אף היא בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה. לטענת המבקשת, האמור בבקשה נכון גם לגבי תובענה זו, והמבקשת מתכוונת להגיש בקשה להצטרף אליה כבעלת דין. בהיעדר תגובה מטעם המשיבה 3 ביחס ל-ת"ק 58118-06-16, לא מצאתי להורות על צירופה לדיון המאוחד; ואולם לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, כי הדיון יתקיים בבית המשפט בטבריה, אין בכך לגרוע מן האפשרות להגיש בקשה לאותו בית משפט לאיחוד הדיון, לפי תקנה 520 לתקנות סד"א.

התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"ק 50405-06-16 (תביעות קטנות – קריות) לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"ק 50410-06-16.