בש"א 7319/11 שרון בלאוסקי ו - 35 אח' נ. בית חנניה מושב עובדים להתיישבות ח

לפניי בקשה להעברת מקום דיון בת.א. 5156-03-11 (מחוזי - חיפה) מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בנצרת, ועל איחודו שם עם ת.א. 4496-03-11, ת.א. 4411-03-11, ת.א. 35748-05-11, ת.א. 4454-03-11 ו-ת.א. 24438-06-11 (מחוזי - נצרת), המתבררות שם בנפרד, בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקנה 7 ).

1.

התובענות שאיחודן מתבקש הוגשו על-ידי מספר רפתנים ויצרני חלב (להלן: הרפתנים ) כנגד שש אגודות שיתופיות שונות, ועוסקות כולן בדרישות הרפתנים כי כספים שהתקבלו בידי האגודות במהלך השנים מפדיון מניות תנובה (להלן: יחידות ההשתתפות ) יוכרו כקניינם הפרטי. סוגיה דומה נדונה בהרחבה בבית המשפט העליון במסגרת בג"ץ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (טרם פורסם, 8.12.2010) (להלן: עניין קמחי ), ושם קבע בית המשפט, בהקשר הקונקרטי הנוגע לאגודות שהיו צד להליך שהתנהל בפניו, כי יש לראות ביחידות ההשתתפות קניינם של הרפתנים החברים באגודות.

2.

לשיטת המבקשים - הרפתנים ויצרני החלב - יש מקום להורות על איחוד הדיון בתובענות, שכן עוסקות הן כולן בנושא אחד ונשענות על תשתית משפטית זהה –קביעות בית המשפט בעניין קמחי ויישום העקרונות העולים מהן באופן פרטני על כל אחת מן האגודות שהן צד לתובענות. לפיכך, כך המבקשים, איחוד התובענות יביא להגשמת תכליות תקנה 7, יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות. המשיבות 1 ו-6, 2 ו-5, 3, 4 (להלן ביחד: המשיבות ) הגישו תגובות נפרדות על-ידי באי כוחן, ובכולן גילו התנגדות לבקשת האיחוד. לשיטתן, הקביעות העולות מעניין קמחי נשענות בסופו של יום על נסיבות העניין הפרטניות כפי שהונחו בפני בית המשפט בהליך שם. לפיכך, אין ניתן לומר כי קביעות אלה מחייבות בכל מקרה כל אחת מהאגודות בהליכים שאיחודם מתבקש, כך שממילא יחייב כל אחד מההליכים בירור עובדתי פרטני בנסיבות עניינה של כל אגודה ואגודה – בכלל זה בחינת תקנון האגודות, החלטות מוסדותיה השונים במהלך השנים, מעמד הרפתנים ויצרני החלב, היבטים דיוניים של שיהוי, מניעות ומעשה עשוי וכיוצא באלה היבטים פרטניים. נוכח האמור, סבורות המשיבות כי לא רק שאיחוד התובענות לא יביא לחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים, אלא הוא עתיד אף לסרבל ולסבך את הדיון שלא לצורך. נוכח השוני האפשרי בנסיבות העובדתיות, סבורות המשיבות כי אף אין חשש מפני הכרעות סותרות. לצד זאת, ציינו המשיבות כי חלק מן התובענות מצויות בשלבים דיוניים שונים, וכן הועלו טענות פרטניות בהתייחס למספר הליכים, ביניהם טענות הנוגעות לסמכות העניינית לדון בתובענות והיבטים הנוגעים לתשלום אגרה בחסר. מן החומר שבפניי עולה כי המשיבה 7 - "תנובה" מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ - לא התנגדה לאיחוד התובענות.

3.

לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. צודקים המבקשים בטענתם כי במסגרת עניין קמחי נדונה סוגיה בעלת זיקה הדוקה לתובענות נשוא הבקשה שלפניי, ואף ניתן לומר כי קיימת ביניהן זהות נושאית עקרונית. ממילא סביר יהיה אף להניח כי קביעות פסק הדין בעניין קמחי תשלכנה אף על ההכרעות המשפטיות בהליכים אלה. עם זאת, יש לזכור כי כחוט השני עברה בפסק הדין בעניין קמחי ההנחה לפיה קביעותיו של בית המשפט נשענו בסופו של יום על מכלול הנסיבות העובדתיות הפרטניות שהציגו הצדדים הקונקרטיים במסגרת ההליכים. התייחסתי אף אני להיבט זה במסגרת החלטה בה דחיתי עתירה שביקשה להורות על קיומו של דיון נוסף בפסק הדין בעניין קמחי , כדלקמן:

"...בסופו של יום נשענות קביעות פסק הדין על הנסיבות הפרטניות של העניין ביחס לצדדים להליך ועל הראיות הקונקרטיות שהציגו בכל הנוגע למערכת היחסים המשולשת ששררה במהלך השנים בין תנובה, האגודות השיתופיות הרלוונטיות וחבריהן הרפתנים. ממילא, וכך אף קבע בית המשפט עצמו... אין הכרח לראות בתוצאת פסק הדין כמחייבת בעניינן של כלל האגודות השיתופיות, ואין בו בהכרח כדי לפתוח מחדש לדיון החלטות שונות שהתקבלו באסיפות כלליות של אגודות שיתופיות. לפיכך, וכך אף סבור רשם האגודות השיתופיות, נראה כי העותרים מבקשים ללמוד מפסק הדין השלכות רוחב שאין ניתן לייחס לו, ואפשר שמקרה שיובא להכרעה עתידית יביא על פי בחינה פרטנית לתוצאה שונה" [דנג"ץ 9510/10 ניר בנים אגודה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' יונתן קמחי (טרם פורסם, 4.9.2011)].

במצב דברים זה, נראה כי בכל אחת מן התובענות שאיחודן מתבקש יידרש עדיין בירור עובדתי מעמיק בעניינה של כל אחת מהאגודות השיתופיות ומערכת היחסים בינה לבין תנובה ובינה לבין רפתניה. היבט זה מטה בעיני את הכף לטובת דחיית בקשת האיחוד, נוכח החשש שהצורך בבירור כאמור יביא דווקא לסרבול ועיכוב ההליכים תחת ייעול הדיון בהם, וזאת בניגוד לתכליתה של תקנה 7. השלב הדיוני השונה בו מצויות חלק מן התובענות מחזק מסקנה זאת. יצוין עוד, כי נוכח הקביעות המחייבות העולות מפסק הדין בעניין קמחי , אף קטן החשש מיצירתן של הכרעות סותרות, ככל שעסקינן בנסיבות הדומות לנסיבותיו של פסק הדין.

4.

אשר על כן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.