בש"א 738/00 יעקב אליאס נ. חביב אליצור

בקשה להעברת מקום הדיון בבר"ע 21816/99 מבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

1.המבקש ביקש לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד. הוא הגיש את בקשת רשות הערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ביום 24.1.00 התקיים דיון בבקשת רשות הערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. במועד זה נרשם בפרוטוקול, מפי המבקש: "יש צו של נשיא בית המשפט העליון שכל תיק שמוגש במחוזי בב"ש וכל ערעור שיכול להגיע לשם בענייני הוצל"פ ידון בבית המשפט המחוזי בת"א." נוכח הודעה זו דחה בית המשפט את הדיון עד ליום 31.1.00, "כדי שעד אז ימציא המבקש את החלטת בית המשפט העליון על פיה הסמכות המקומית היא לביהמ"ש זה.". בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע: "אם לא תומצא ההחלטה, כאמור, יועבר הדיון לביהמ"ש המחוזי בב"ש."

2.לפיכך, הגיש המבקש את הבקשה שבפני. בבקשתו הוא מציין, כי יתר תיקי ההוצאה לפועל בענינו הועברו לתל-אביב, בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, ומטעם זה ראוי, כי גם בקשת רשות הערעור תידון בתל-אביב-יפו. עוד הוא טוען, כי בעבר הורה בית המשפט על העברת דיונים בעניינו של המבקש "דרך קבע" מבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כמו כן מבקש המבקש, כי אקבע כי כל הליך משפטי שהמבקש צד לו לא יובא בפני בתי המשפט במחוז באר-שבע, בהמשך להחלטתי בבש"פ 531/95.

3.דין הבקשה להידחות. ראשית, המבקש לא נקב כלל בשמו של הצד שכנגד להליך, וממילא לא ניתן לבקש את תגובתו. שנית, המבקש לא הצביע על טעם של ממש להעברת הדיון בעניינו מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע: לא במקרה הנוכחי וודאי לא כעניין שבשיגרה. אכן בעבר, נעתר בית משפט זה בשני מקרים ( בש"פ 531/95, בש"פ 4914/97), לבקשות המבקש להעברת דיון בעניינו ממחוז באר שבע. אולם באותו מקרה נבעו החלטותי מאופי ההליך אותו ביקש המבקש להעביר ומן הזיקה בין הליך זה לשופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. עם זאת מעולם לא נקבע, ואף לא היה מקום לקבוע, כי כל שופטי מחוז באר שבע פסולים מלדון בכל ענייניו של המבקש. ההיפך הוא הנכון: בקשות קודמות של המבקש שנסמכו על טיעון מעין זה נדחו ( וראו בש"פ 1738/97 , בש"פ 6439/97). בנסיבות אלו, משלא הובא בפני כל טיעון המצדיק קביעה מעין זו הבקשה נדחית.