החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1738/97 יעקב אליאס נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · העברת מקום דיון בכתב אישוםבקשה להעברת מקום הדיון בכתב אישום שהוגש נגד המבקש בבית משפט השלום בבאר-שבע, לאחר בקשה קודמת שנדחתה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה חוזרת להעברת מקום הדיון בכתב אישום מבאר-שבע, מאחר שהבקשה נטולת נימוק ממשי. ההחלטות הקודמות שעליהן הסתמך המבקש נגעו לערעורים ולא לדיון בערכאה ראשונה. כמו כן, אין מקום להטריח עדים מהנגב לבית משפט מרוחק בשל אי-אמון סובייקטיבי של הנאשם.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להעברת מקום הדיון בכתב אישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום בבאר-שבע, ללא נימוק ראוי וללא צירוף כתב האישום. לאחר החלטה שדרשה נימוק ומסמכים, חזר המבקש בבקשה דומה לאחר למעלה מחצי שנה, המסתמכת על החלטות קודמות בערעורים שהועברו לתל-אביב-יפו. עדי התביעה מתגוררים או עובדים באזור הנגב והאירוע התרחש בתחום השיפוט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר את מקום הדיון בכתב אישום מבית משפט השלום בבאר-שבע לבית משפט מחוץ למחוז באר-שבע?

הלכות

  1. 1

    בקשה להעברת מקום דיון שאינה מנומקת כראוי ואינה מצרפת את כתב האישום והמסמכים הנוגעים בדבר, דינה להידחות

    ״טענותיו של המבקש הן כוללניות, בוטות וגורפות. אין בהן משום הנמקה של ממש המצדיקה מניעה מוחלטת מקיום דיון בענייניו בבתי המשפט במחוז באר-שבע.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטות העברת ערעורים בין מחוזות אינן מקימות תקדים להעברת דיון בערכאה ראשונה, שכן מדובר בהליך שונה

    ״זאת ועוד, בשונה משתי הבקשות הקודמות עליהן מסתמך המבקש, המדובר כאן בדיון בערכאה ראשונה ולא בהליך ערעור.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אין מקום להטריח עדים המתגוררים או עובדים באזור לבית משפט מרוחק בשל אי-אמון של הנאשם בבית המשפט המקומי

    ״בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון להטריח את כל אלה לבית משפט מרוחק רק בשל אי-האמון והבוז שרוחש המבקש לבית משפט השלום בבאר-שבע.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת מקום דיון
  • כתב אישום
  • בית משפט השלום בבאר-שבע
  • אי-אמון
  • עדי התביעה
  • בקשה נדחית
  • הנמקה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

1738/97

בש"פ 6434/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקש:

יעקב

אליאס

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל - בית משפט השלום באר-שבע

בקשה להעברת מקום הדיו

ן בת.פ. 2910/96

של

בית משפט השלום בבאר-שבע

בשם

המבקש: בעצמו

החלטה

בפני בקשה להעברת מקום הדיון בכתב אישום שהוגש נגד המבקש בבית משפט השלום בבאר-שבע. המבקש הגיש בקשה זו לראשונה ב- 16.3.97. ביום 17.3.97 נתתי החלטה, לפיה:

"המבקש לא נימק את בקשתו ולא צירף אליה את כתב האישום שאת הדיון בו הוא מבקש להעביר. הוא הסתפק בהפנייה להחלטת הנשיא בעניינו בבקשה אחרת - בלא לפרט את המקור להשוואה בין המקרים או את נסיבותיהם.

אם רוצה המבקש שבקשתו תידון לגופה, עליו לנמקה כראוי ולצרף את כל המסמכים הנוגעים בדבר."

בחלוף למעלה מחצי שנה שב המבקש ופונה בבקשה שמטרתה זהה. ככל שניתן להבין את פנייתו, מסתמך המבקש על שתי החלטות קודמות של בית משפט זה, במסגרתן הועברו ערעורים שהגיש המבקש מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. עוד מודיע המבקש כי בכוונתו לבקש "צו אוניברסלי" שיורה על העברת כל הליך שהוא צד לו, בין פלילי ובין אזרחי, מחוץ למחוז באר שבע. כל זאת הואיל, ולטענתו, נגועים כל שופטי המחוז ב"אווירה מורעלת" כלפיו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובכתב האישום נשוא הבקשה החלטתי לדחות את הבקשה. טענותיו של המבקש הן כוללניות, בוטות וגורפות. אין בהן משום הנמקה של ממש המצדיקה מניעה מוחלטת מקיום דיון בענייניו בבתי המשפט במחוז באר-שבע. זאת ועוד, בשונה משתי הבקשות הקודמות עליהן מסתמך המבקש, המדובר כאן בדיון בערכאה ראשונה ולא בהליך ערעור. עניינו של כתב האישום נשוא הבקשה באירוע שהתרחש בתחום שיפוטו של בית משפט השלום בבאר-שבע. עדי התביעה מתגוררים באיזור הנגב או עובדים בו. בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון להטריח את כל אלה לבית משפט מרוחק רק בשל אי-האמון והבוז שרוחש המבקש לבית משפט השלום בבאר-שבע.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח בחשון התשנ"ח

(18.11.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97017380.

A02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשפ 6434/97

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 738/00יעקב אליאס נ. חביב אליצורהחלטה
  • בש"פ 1434/99דינה רויטמן נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1בקשה להעברת מקום דיון שאינה מנומקת כראוי ואינה מצרפת את כתב האישום והמסמכים הנוגעים בדבר, דינה להידחות
  2. 2החלטות העברת ערעורים בין מחוזות אינן מקימות תקדים להעברת דיון בערכאה ראשונה, שכן מדובר בהליך שונה
  3. 3אין מקום להטריח עדים המתגוררים או עובדים באזור לבית משפט מרוחק בשל אי-אמון של הנאשם בבית המשפט המקומי