בש"א 7433/12 פלוני נ. פלוני

כעולה מהחלטתי מיום 3.2.2013 זוהי בקשה שניה שהגישה המבקשת להארכת מועד. בבקשה הראשונה עתרה המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי. בבקשה זו ציינה, בין היתר, כי פנתה ללשכה לסיוע משפטי, וביום 20.11.2012, ובין היתר על יסוד ההנחה שטרם ניתן מענה לפנייתה ללשכה לסיוע משפטי, אפשרתי לה להגיש בקשות רשות ערעור כאמור בתוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטתי לידיה. ואולם, ביום 23.12.2012 הודיעה המבקשת כי עלה בידה להגיש בקשת רשות ערעור על אחד מפסקי הדין בלבד, וביקשה הארכת מועד נוספת להגשת בקשת רשות הערעור השניה. בבקשה זו ציינה המבקשת כי לבסוף לא ניתנה לה עזרה מאת הלשכה לסיוע משפטי.

על מנת שתהא בפני תשתית עובדתית הולמת להכרעה בבקשה השנייה להארכת מועד, ביקשתי כי הלשכה לסיוע משפטי תבהיר באיזה מועד פנתה אליה המבקשת לראשונה ובאיזה מועד הודע לה כי הוחלט שלא לייצגה. תחילה ציינה הלשכה לסיוע משפטי כי מידע זה חוסה תחת חסיון עורך-דין-לקוח, אך לאחר החלטה נוספת שניתנה על ידי, הודיעה הלשכה כי המבקשת פנתה אליה ביום 29.9.2012 והתשובה השלילית לפנייתה ניתנה ביום 14.10.2012. בהודעה אשר הגישה המבקשת בעניין ציינה גם היא כי "את הסירוב הראשון של הלשכה קיבלתי באמצע או סוף אוקטובר" ולראשונה הוסיפה וציינה כי פנתה ללשכה לסיוע משפטי בשנית, אך לא ציינה מתי נערכה פניה שניה נטענת זו, ואף הוסיפה כי לא זכור לה מתי נדחתה בקשתה.

מתיאור זה עולה כי במועד בו הוגשה הבקשה המקורית להארכת מועד -16.10.2012, כבר ניתנה למבקשת תשובה שלילית לבקשתה לסיוע משפטי, אך המבקשת לא ציינה זאת באותה בקשה, ויוזכר כי בין היתר על בסיס ההנחה שטרם ניתנה לה תשובה נעתרתי לבקשתה להארכת מועד. מכל מקום משהטיפול באותה הפניה ללשכה לסיוע משפטי הסתיים עוד טרם שנתבקשה הארכת המועד הראשונה, הרי שאין לה כל רלבנטיות לבקשת הארכה השנייה המתבקשת כעת. כאמור המבקשת העלתה בשלב זה לראשונה טענה לפיה לאחר דחיית בקשתה הראשונה שבה ופנתה ללשכה לסיוע משפטי. בהודעה שהגישה הלשכה לסיוע משפטי לא ציינה היא מאום לגבי פניה שנייה שנערכה אליה, ואילו המבקשת עצמה לא תמכה טענתה בעניין באסמכתא כלשהי ולא סיפקה כל מידע בדבר המועדים הרלבנטיים, ומכאן (ואף אם תתקבל עמדתה כי במעין בקשה ל"עיון חוזר" שהגישה ללשכה לסיוע משפטי יש להצדיק הארכת מועד להגשת ההליך הערעורי), כי אין באפשרותי לקבוע על סמך המידע המצוי בפניי, כי המבקשת פעלה בשקידה ראויה וכי פנייתה הנטענת השניה ללשכה לסיוע משפטי נעשתה בזריזות המתבקשת או כי הבקשה שבפניי הוגשה מיד לאחר סירובה השני הנטען של הלשכה. יודגש בהקשר זה כי פסק הדין עליו מעוניינת המבקשת להשיג ניתן עוד ביום 2.8.2012, ונראה כי בנסיבות המתוארות אין מקום לפגוע באינטרס של המשיבים לסופיותו.

אם נוסיף לכל האמור לעיל את העובדה שסיכויי ההליך אשר הגשתו מתבקשת - אשר הינו הליך "בגלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט המחוזי בו נקבע כי "מדובר בערעור שרובו ככולו השגות על קביעות עובדתיות" - אינם נחזים על פניהם להיות גבוהים, סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשתה הנוספת של המבקשת.

הבקשה נדחית, אפוא. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.