פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
744/22
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיבה מיום 3.2.2022; תצהיר המבקש מיום 22.2.2022
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעמ"ש 52696-10-21 מיום 28.12.2021 (כב' השופט א' ואגו ), בגדרה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת בת"ע 55536-08-16 ות"ע 55542-08-16.
2.
לשיטת הצדדים, המועד האחרון להגשת ההליך היה ביום 27.1.2022, שהיה יום חמישי בשבוע. לטענת המבקש, שנתמכה בתצהיר מטעמו, ביום זה יצא שליח לבית המשפט לצורך הגשת ההליך אך עקב תנאי מזג האוויר ששררו באותה עת, וסגירת בית המשפט באותו יום, לא עלה בידו לעשות כן. ביום ראשון, 30.1.2022, הגיע שוב שליח מטעם המבקש להגיש את הבקשה שבכותרת. הבקשה לא קובלה לרישום – אלא ביום המחרת, 31.1.2022 – שכן המבקש לא ציין את עמדת המשיבה, בהתאם לתקנה 55 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין ), וסעיף 8(א)(1) להנחיית נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.1.2021 בנושא נוהגים במזכירות בית המשפט העליון. בשל כך, נדרשה הארכת מועד. עמדת המשיבה היא כי תנאי מזג האוויר אינם מהווים טעם מיוחד הואיל ודווח בכלי התקשורת על הסופה הקרבה, ועל כן חזקה על המבקש שהיה מודע לכך שאם ימתין עד ליום האחרון להגשת ההליך, עלול היה להיתקל בקושי בהגשתו. המשיבה התייחסה גם לסיכויי הערעור.
3.
כידוע, בעל דין המבקש להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי נדרש להציג לשם כך "טעם מיוחד" כאמור בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין. טעם מיוחד יכול להיות תוצאה של נסיבות שאינן בשליטה הרגילה של בעלי הדין (ראו, למשל, בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (6.5.2021); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 171 (מהדורה שלישית, 2012)). מטבע הדברים, אירועי מזג אוויר אינם בשליטת בעלי הדין, ובמצבים מסוימים אפשר שתנאי מזג אוויר שאינם שגרתיים יעלו כדי "טעם מיוחד", וזאת, ככל שמדובר במצבים שאינם צפויים מראש ולא ניתן היה להיערך אליהם בהתאם. בעניין שלפניי, ביום 27.1.2022 בית המשפט היה סגור בשל תנאי מזג האוויר (ראו את ההודעה על השבתת בתי המשפט, י"פ התשפ"ב 10191, בעמ' 3499, אשר פורסמה מכוח תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981). לפי סעיף 5 לתקנות אלה, "תקופה שתקנות אלה חלות עליה לא תובא במנין הימים לגבי חישוב מועד או זמן לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג שנקבע בחיקוק או בהחלטת בית המשפט, בהחלטת הרשם או בהחלטת רשם ההוצאה לפועל". בנסיבות אלה, מועד הגשת ההליך הערעורי נדחה למועד ההגשה הבא. בהתחשב בעובדה שההשבתה חלה ביום חמישי, ובהיעדר צורך בסעד מידי, המועד הרלוונטי היה ביום ראשון, 30.1.2022 (ראו, בעניין זה, תקנות סדרי דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל"א-1971)). בנסיבות אלה, והואיל והמבקש היה ערוך להגשת הבקשה ביום ראשון, 30.1.2022, מצאתי כי יש הצדקה להאריך את המועד להגשת ההליך הערעורי ביום אחד עד למועד הגשתו בפועל. זאת, על אף שלא נעלמו מעיניי טענות המשיבה באשר להגשת ההליך "בדקה התשעים" ולסיכויי ההליך הערעורי.
המזכירות תפתח הליך מתאים. החלטתי זו תצורף לתיק.
ניתנה
היום, י"ז באדר ב התשפ"ב (20.3.2022).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת