בש"א 7445/08 אמסלם ,תיירות וונופש בע''מ נ. יורם בן רווה

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת ביום 3.8.08 מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה.

2.

לטענת המבקשת, חברת נסיעות אשר מושבה בטבריה, לבית המשפט בירושלים אין כלל סמכות מקומית לדון בתביעתו של המבקש, היות ומקום עסקה, שם גם בוצעה ההתחייבות, הינו בטבריה. מנגד, טוען המשיב כי מקום יצירת ההתחייבות הינו בירושלים, וכי גם התשלום בגין העסקה בוצע בירושלים. המשיב מוסיף ומציין כי הוא מתגורר בירושלים, וכי העברת התביעה לטבריה תכביד עליו יתר על המידה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. תחילה, יצוין כי סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 78 לחוק אין עניינה בבחינת התקיימותה של סמכות שיפוט מקומית לבית המשפט הדן בתיק, אלא עוסקת היא, בעיקרה, בשיקולי מאזן הנוחות של הצדדים להליך. הפעלת הסמכות להעברת מקום הדיון תיעשה, אפוא, רק באותם מצבים בהם נוטה מאזן הנוחות של הצדדים להליך באופן מובהק להעברת מקום הדיון. בענייננו, אין מאזן הנוחות של הצדדים להליך נוטה במובהק לצד זה או אחר. אי הנוחות אשר עלולה להיגרם למבקשת כתוצאה מהתדיינות בבית המשפט בירושלים, שקולה לאי הנוחות העלולה להיגרם למשיב כתוצאה מניהול התביעה בטבריה. בנסיבות אלה, מן הראוי לאפשר למשיב ליהנות מהיתרון הדיוני המקנה לו הדין בבחירת מקום השיפוט, בכפוף לכללי סדר הדין.

4.

יתרה מכך, ככל שמדובר בהליך של תביעה קטנה, אשר נועדה לאפשר את בירור האמת ועשיית הצדק באופן יעיל ומהיר, לנוחות הצדדים, יש להימנע מהפעלת הסמכות על-פי סעיף 78 לחוק באופן העלול לשלול את יתרונותיו של הליך זה (ראו: בש"א 5542/07 זרחי נ' בוכריס (לא פורסם, 16.8.2007). בענייננו, העברת מקום הדיון מירושלים לטבריה עלולה להכביד יתר על המידה על המשיב, אשר אינו מיוצג, ואף עלולה לגרום לעיכוב בירור תביעתו, אשר הדיון בה נקבע זה מכבר על-ידי בית משפט השלום בירושלים ליום 1.2.09

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.