פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7513/17
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
מרינה לוי
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. נדב שפירא
בקשה להארכת מועד
החלטה
המבקשת עותרת למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה מיום 9.8.2017, בה נקבע כי עליה להפקיד סכום כספי כתנאי ליציאתה מן הארץ.
ההחלטה ניתנה במהלך הפגרה, ובמהלכה אף ניתן לבא-כוחה, המייצג אותה מטעם הלשכה לסיוע משפטי, היתר לייצגה בהליך ערעורי על ההחלטה. בהתחשב בכך שימי פגרת הקיץ ופגרת הסוכות אינם באים במניין, המועד להגשת ההליך הערעורי טרם חלף (המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור יחול ביום 15.10.2017).
בבקשה שהוגשה היום מתבקשת ארכה להגשת ההליך עד ליום 1.11.2017, וזאת בשל "חופשת הקיץ, חגי תשרי ועומס עבודה", אשר לפי הנטען "מביאים לכדי חשש לקושי בעמידה במועדים הקבועים בחוק". טעם זה נטען בלקוניות ללא כל פירוט ותיעוד ואף ללא תצהיר, כך שהמבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התגבשו נסיבות המצדיקות סטייה מן המועדים הקבועים בדין. עוד אדגיש כי נוכח פגרת הקיץ הארכה אינה נדרשת בשל ההמתנה לאישור הלשכה לסיוע משפטי (ואף בפי המבקשת אין טענה כזו), וכי באפשרות המבקשת להגיש את ההליך הערעורי בתוך המועד הקבוע בדין.
היות והמבקשת לא הצביעה על "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה והמשיבים מתנגדים לבקשתה, איני מוצאת להיעתר למבוקש.
עוד אוסיף כי המבקשת עותרת ("מחמת הזהירות") למתן ארכה להגשת הליך ערעורי המופנה גם כלפי החלטה מיום 6.4.2017 (אליה הפנה בית המשפט בהחלטה מיום 9.8.2017), אולם לעניין השגה זו וודאי שלא הוכח בבקשה הלקונית שלפניי קיומו של טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה כה ממושכת; ולבסוף אעיר כי במסגרת הדיונית הנוכחית ובהיעדר עמדות המשיבים בעניין איני מוצאת להביע עמדה ביחס לטענת המבקשת לפיה אין לראות בהחלטה מיום 9.8.2017 כהחלטה בבקשה לעיון חוזר, וטענות הצדדים בסוגיה זו שמורות להם.
מטעמים אלו ובכפוף לאמור, הבקשה נדחית.
ההחלטה תומצא ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה
היום, ז' בתשרי התשע"ח (27.9.2017).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת