בש"א 7566/06 מדינת ישראל נ. ש.יוסף בע"מ

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בת.א. 140/06 (מחוזי - חיפה) מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ביום 19.1.06 הגישה המשיבה את התביעה נשוא הבקשה שבפניי נגד המבקשת 1 (להלן: המדינה ) בטענה כי האחרונה הפרה שלושה הסכמים שנחתמו בין הצדדים בנוגע לביצוע עבודות בכבישים באזור ירושלים. המבקשת 2 (להלן: חברת מע"צ ) צורפה להליך כנתבעת נוספת לבקשת המדינה. ערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בחיפה לצרף את חברת מע"צ כנתבעת נוספת עודנו תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי. הדיון בקדם המשפט בבית המשפט המחוזי קבוע ליום 30.11.06.

המבקשות טוענות כי לתביעת המשיבה נגדן אין כל זיקה לבית המשפט המחוזי בחיפה מלבד הזיקה הפורמלית, שכן בהיות המדינה נתבעת נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה, כמו גם לכל בית משפט אחר, הסמכות המקומית לדון בתביעה נגדה. המבקשות מציינות כי הפרויקט שבגינו הוגשה התביעה בוצע באזור ירושלים, מקום מושבה הרשום של המשיבה הוא במבשרת ציון, משרדי בא-כוח המשיבה ובא-כוח המבקשות ממוקמים בתל-אביב ומשרדיה של חברת מע"צ נמצאים באור יהודה. המבקשות מציינות עוד כי משעברו כל סמכויותיו ותפקידיו של משרד התחבורה, שבוצעו קודם לכן באמצעות יחידת הסמך מע"צ, לחברת מע"צ שהיא חברה ממשלתית, הרי החברה ולא המדינה היא בעלת הדין הנכונה של המשיבה, והיא זו שתישא בתשלומים שייפסקו לטובת המשיבה, אם וככל שייפסקו. המבקשות מציינות עוד, כי כל העדים מטעמן עובדים במרכז הארץ ומתגוררים במרכז הארץ ואף דרומה משם. לפיכך, טוענות המבקשות כי הזיקה המהותית של ההליך היא לבית המשפט המחוזי בתל אביב ואף מאזן הנוחות נוטה לבית משפט זה. המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון בתביעה שהגישה מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה, הבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בשיהוי, כ-8 חודשים לאחר הגשת התביעה ולאחר שכבר נקבע מועד לדיון בקדם המשפט. המשיבה טוענת כי הטעם האמיתי שהביא את המבקשות להגיש את בקשתן הוא קביעת הדיון בקדם המשפט בפני השופט א' רזי , שדן בהליך קודם שהתנהל בין המשיבה למדינה. עוד טוענת המשיבה כי נימוקי המבקשות לתמיכה בבקשתן מבוססים, למעשה, על הוספת חברת מע"צ כנתבעת נוספת, אולם הערעור שהגישה על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בעניין זה עודנו תלוי ועומד. המשיבה מציינת עוד כי מאזן הנוחות נוטה לבית המשפט המחוזי בחיפה שכן חלק מעדיה, שאינם בשליטתה, מתגוררים במחוז הצפון.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. על אף שלתביעה שהגישה המשיבה קיימות זיקות מסוימות לאזור המרכז, הרי משנקבע מועד לדיון בקדם המשפט בפני בית המשפט המחוזי בחיפה מאזן הנוחות נוטה להותרת הדיון בתביעה בבית המשפט בו הוגשה. ככלל כאשר התביעה הוגשה לבית משפט, שבו קיים סיכוי סביר כי תתברר במהירות רבה יותר מאשר בית המשפט אליו מתבקשת ההעברה, הנטייה תהיה שלא להעביר את הדיון בתביעה (ראו: בש"א 372/89 צור חברה לביטוח בע"מ נ' טצת , פ"ד מג(4) 351; בש"א 2680/02 תוהמי נ' נילי (לא פורסם)). המבקשות הגישו את בקשתן להעברת מקום הדיון רק עתה, משום שביקשו להמתין להכרעה בערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי לעניין צירוף חברת מע"צ כנתבעת נוספת. משנקבע דיון בקדם המשפט בטרם נפלה הכרעה בערעור על החלטת הרשמת החליטו המבקשות להגיש את הבקשה דנן. בנסיבות אלה אינני סבורה כי היה שיהוי מצידן של המבקשות, שהיו רשאיות להמתין להכרעה בשאלה האם חברת מע"צ תיוותר כנתבעת בתיק; אולם בעצם העובדה שלא היה שיהוי מצד המבקשות אין כדי להועיל להן. אכן, קיימות בענייננו זיקות מסוימות לבית המשפט המחוזי בתל אביב. עם זאת, נוכח כוונת המשיבה להביא עדים מטעמה המתגוררים במחוז הצפון קיימת זיקה בתיק גם לבית המשפט המחוזי בחיפה. לפיכך, קביעת מועד קרוב לדיון בקדם המשפט בפני בית המשפט המחוזי בחיפה מטה את הכף בענייננו לטובת הותרת בירור התביעה בפני בית משפט זה. עוד יצוין, כי המרחק בין תל אביב לחיפה אינו משמעותי במיוחד, ועל כן אף הוא אינו מצדיק את העברת הדיון המבוקשת.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח לטובת המשיבה.