בש"א 7668/99 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. דרור אורן עו"ד

בקשה להעברת מקום הדיון בתיקים אזרחיים 2553/99, 2552/99 ו2549/99- מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

1.המשיבים הגישו כל אחד בנפרד תובענה כנגד המבקשת בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו. עניינה של כל תובענה הינו השימוש שעשתה המבקשת בלוחות תמותה מיושנים לשם חישוב הפרמיה עבור רכיב הריסק בפוליסת הביטוח שהוציאה. ביחד עם כל תובענה הוגשה בקשה לאישורה כתביעה ייצוגית.

2.המבקשת מבקשת להעביר את הדיון בתובענות האמורות לבית המשפט המחוזי בירושלים בנימוק שתביעה זהה לזו שהוגשה על ידי המשיבים בבית המשפט בתל אביב הוגשה כבר בשנת 1997 בבית המשפט המחוזי בירושלים, על ידי משיבים 2 ו3-, וביום 29.7.99 היא נמחקה לבקשתם ("התביעה בירושלים"). המבקשת טוענת, כי הגשת תביעה בתל אביב הזהה לתביעה בירושלים, חודשיים בלבד לאחר שהתביעה בירושלים נמחקה, הינה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, אשר מטרתו עריכת Forum shoping וזאת לאחר שהתברר למשיבים כי אין להם סיכוי לזכות בתביעה בירושלים. עוד טוענת המבקשת, כי במסגרת התביעה בירושלים נידונו והסתיימו במשך השנתיים, מיום שהוגשה התביעה ועד שנמחקה, הליכים מקדמיים רבים. לטענתם, העברת מקום הדיון לירושלים תחסוך זמן שיפוטי יקר שכן היא תימנע את הצורך להגיש מחדש תצהירי תגובה; חוות דעת מומחים; והעברת ההליך לקבלת תגובת היועץ המשפטי לממשלה והמפקחת על הביטוח.

3.המשיבים מתנגדים להעברת מקום הדיון. ראשית, משום שבפוליסת הביטוח שערכה המבקשת נקבע בית המשפט המוסמך בתל אביב כמקום שיפוט ייחודי. שנית, לטענתם, התובענות שהוגשו בתל אביב שונות מהותית מהתביעה שהוגשה בזמנו בירושלים. שלישית, מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה כדי למנוע מלהגיש תביעה נוספת באותו ענין בכל ערכאה מוסמכת. רביעית, טוענים המשיבים, כי העברת הדיון לירושלים גם לא תחסוך בזמן שיפוטי, שכן ממילא יהיה צורך לדון מחדש בכל הבקשות והתגובות שיוגשו במסגרת התובענות, וממילא יהיה צורך להודיע על התובענות ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקחת על הביטוח, אשר ישקלו את תגובתם לגופו של ענין ללא קשר למקום הדיון. לבסוף טוענים המשיבים, כי אין במעשיהם משום שימוש לרעה בהליכי משפט מכל הטעמים שהוזכרו לעיל, ובמיוחד נוכח העובדה, כי התובענות בתל אביב שונות מהותית מהתביעה בירושלים.

4.להשלמת התמונה, יצוין, כי המשיבות הפורמליות מצטרפות לבקשתה של המבקשת, אך ביקשו כי אדחה את מתן החלטתי, עד להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשות שהוגשו על ידן לדחיית התובענות על הסף. עוד יצוין, כי המשיבים מתנגדים לדחיית ההחלטה בבקשה זו.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. מחיקת התביעה הקודמת בלא שניתן צו להוצאות נעשתה בהסכמת המבקשת. לא הותנו כל תנאים באשר לזכותם של התובעים, כולם או מקצתם, לשוב ולתבוע את המבקשת - לא באשר לעצם הזכות ולא באשר לערכאה בה יוכלו התובעים להגיש תביעה חדשה. המבקשת לא קנתה לעצמה כל זכות שתביעה חדשה כאמור, אם תוגש, תידון דווקא בבית משפט מסוים או במותב מסוים. וודאי שלא קנתה לה זכות שהליכים והחלטות שהיוו חלק מן התובענה שנמחקה יעמדו בתוקפם חרף המחיקה (וראו: ע"א 346/79 טננבאום

נ' טננבאום , פ"ד לד (1) 697). לפיכך, העובדה שהתובענה החדשה הוגשה בתל-אביב ולא בירושלים אינה שוללת מן המבקשת כל "זכות מוקנית" בפורום זה או אחר. משום שזכות כאמור אינה קיימת. משכך הם פני הדברים, לא מצאתי לנכון להידרש לשאלת הזהות או השוני (הפרסונליים והעניינים) בין התובענה שנמחקה לתובענה שנפתחה ולהשפעת הזהות או השוני על קביעת מקום הדיון.

את טענותיה כנגד עצם הגשת התובענה החדשה תוכל המבקשת להעלות, ככל שתמצא לנכון וככל שיתיר לה בית המשפט, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. ולעניין זה אין אני נדרש.

התוצאה היא , כי הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.