בש"א 7675/15 עאסלה באסל נ. אלדן תחבורה בע"מ

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתא"מ 20378-04-15 מבית משפט השלום בתל אביב לאחד מבית משפט השלום שבמחוז חיפה, בעדיפות לבית המשפט שבעיר עכו (להלן – הבקשה ו -התובענה , בהתאמה). הבקשה הוגשה על ידי אחד מהנתבעים בתובענה, הקבועה לדיון ראשון ביום 11.1.2016 לפני כבוד הרשם הבכיר א' כהן .

2.

עניינה של התובענה הוא תאונת דרכים שאירעה ביום 2.8.2014, שבה היו מעורבים כלי רכב של המשיבה 1 ושל המבקש (להלן: התאונה ), ושבגינה תבעה המשיבה 1 את המבקש ואת המשיבה 2 לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה. מעיון בבקשה ובכתבי התביעה וההגנה בתובענה עולה כי התאונה אירעה בצומת התשבי בסמוך ליקנעם, ונטען בבקשה כי זו נחקרה על ידי שוטרים ממשטרת עפולה. כן נטען כי קיימת מחלוקת אם רכבו של המבקש היה מבוטח בעת התאונה על ידי המשיבה 2, ולטענת המבקש הוא ביטח את הרכב באמצעות סוכן של המשיבה 2 שמקום עסקו בכפר מכר שליד העיר עכו. כמו כן עולה מהבקשה כי המבקש הוא תושב הכפר עראבה, שם מתגורר גם אחיו שהיה עימו ברכב בעת התאונה ושצפוי להעיד בתובענה, וכי משרדם של באי כוחו ממוקם בעיר עכו. לפיכך טוען המבקש כי מירב הזיקות בתובענה הן לבית משפט במחוז חיפה, ובמיוחד לבית משפט השלום בעכו, וכי העובדה שבית המשפט בתל אביב הוא בעל סמכות מקומית – וזאת, לדבריו, אך בשל המעורבות בתובענה של המשיבה 2, שלה סניפים בכל הארץ – אינה מצדיקה את דחיית הבקשה.

המבקש מוסיף ומבהיר בבקשה כי הדיון בתובענה טרם החל, וטוען על כן כי העברת הדיון בשלב זה לא תכביד על המשיבות.

1.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבות, המתנגדות לבקשה. המשיבה 2, שהיא כאמור הנתבעת הנוספת בתובענה הגישה תגובה מפורטת; ואילו המשיבה 1, התובעת בתובענה, הסתפקה בתגובה שלפיה היא מצטרפת לעמדת המשיבה 2 כי יש לדחות את הבקשה.

לטענת המשיבה 2, הגשת הבקשה לוקה בשיהוי ניכר, שכן המבקש הגיש כתב הגנה כבר ביום 30.6.2015, והשתהה יותר מארבעה חודשים בהגשת הבקשה – וזאת למרות שהעובדות שבבסיס הבקשה היו ידועות לו כבר במועד הגשת כתב ההגנה. יתרה מכך נטען כי בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה של המבקש נקבע מועד לדיון מקדמי בתובענה ליום 19.1.2016 (שלאחר מכן שונה, לבקשת המשיבה 2, לדיון הוכחות ביום 11.1.2016). כמו כן, במהלך החודשים שחלפו מאז שנקבע המועד לדיון זומנו אליו עדים מטעם שתי המשיבות, והמשיבה 2 קובלת על כך שאם תתקבל הבקשה יבוטלו הזימונים והדיון הקבוע וניהול התובענה יתעכב שלא לצורך.

אשר לזיקות התובענה, המשיבה 2 טוענת אל מול טענותיו של המבקש כי משרדי השמאי שהגיש חוות דעת מטעם המשיבה 1, שכבר זומן על ידה ליתן עדות, ממוקמים בחולון, וכי משרדיהם של באי כוחן של המשיבות מצויים ברמת גן ובתל אביב. לפיכך תוהה המשיבה 2 מדוע יש להעדיף את הנוחות של עדי המבקש ובאי כוחו על פני הנוחות של עדי המשיבות ובאי כוחן, ולטענתה המבקש לא הניח לכך הסבר משכנע.

4.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית יוער, לעניין טענת השיהוי, כי משהוגשה הבקשה חודשיים תמימים טרם המועד הקבוע לדיון הראשון בתובענה, איני מוצאת שיש ליתן לטענה זו משקל רב. עם זאת, ככלל, בבקשה ממין זה שומה על המבקש להראות כי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה באופן מובהק להעברת מקום הדיון, ובמידה שאינו עומד בנטל זה אין הצדקה לשלול מתובע את היתרון הדיוני הנתון לו בבחירת המקום שבו תתברר תביעתו (בש"א 7728/15 קבוצת כרמלטון בע"מ נ' ש. שלמה רכב בע"מ (18.11.2015); בש"א 8973/12 טרש נ' בנימיני

(24.12.2012)). במסגרת הבקשה שלפניי אמנם נטען כי המבקש ועדיו יתקשו להגיע לבית המשפט בתל אביב, אולם דומה כי בתיק יישמעו עדויות נוספות מטעם עדים המתגוררים באזור המרכז, כדוגמת השמאי שנתן את חוות הדעת בעניין הנזקים שנגרמו לרכב המשיבה 1. כמו כן יוער כי התאונה אירעה בסמוך ליקנעם ונחקרה על ידי שוטרים מעפולה – מקומות המצויים בכלל במחוז נצרת. במצב דברים זה, של זיקות מעורבות, לא מצאתי עילה לחרוג מן הכלל האמור ולא לאפשר את ניהול התובענה בבית המשפט בתל אביב. משכך, הבקשה נדחית.