בש"א 769/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. זיו גרובר עו"ד

הבקשה היא להעברת הדין בת.א. 6538/04 מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

1.המשיב, המכהן כמנהל העיזבון של מנוחה פלונית, הגיש (ביום 29.12.2004) תביעה נגד המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א. 6538/04). התביעה עוסקת ברשלנותו הנטענת של המבקש, שאפשרה (לפי הטענה) להבריח סכומי כסף גדולים מחשבונה של המנוחה, אשר נוהל בסניף של המבקש בעיר חדרה. הסמכות המקומית הוקנתה לבית המשפט בירושלים משום שלמבקש סניפים בעיר.

2.נוכח זאת הוגשה בקשה זו, להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה, המצוי בסמיכות לארועים הנטענים בכתב התביעה. המבקש מציין כי לתביעה אין כל זיקה לאזור ירושלים, בעוד מאזן הנוחות הכולל נוטה לאזור חיפה. כך, חשבון המנוחה התנהל בחדרה, תיקי העיזבון מנוהלים בחיפה, ואף המשיב ובאי כוח המבקש ממוקמים בחיפה. כן "יש להניח",

שגם העדים שיופיעו במסגרת ניהול התביעה יהיו מאותו אזור. המשיב מתנגד לבקשה. הוא מציין, שניהול ההליך בירושלים צפוי להביא להשלמתו המהירה, שכן בית המשפט בירושלים עמוס פחות. נוחותו-שלו היא שההליך יתקיים בירושלים ולא בחיפה, וממילא נכון הוא לשאת בעלויות שידרוש העניין מבחינת ניהול ההליך והעדת עדים. הוא מוסיף, כי המבקש כלל לא ציין בבקשתו (שאף לא גובתה בתצהיר) אילו עדים מאזור חיפה בכוונתו להעיד, ומעריך כי בירור התביעה עשוי לחייב אף העדת פקידים של המשיב או עובדי מדינה מתל-אביב ומירושלים.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי אותן, באתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. אמת, על פניו הוגשה תביעת המשיב בירושלים בהסתמך על זיקה פורמאלית בלבד ותוך ניצול היתרון הדיוני שבריבוי סניפיו של המבקש. בנסיבות אלה גוברת, ככלל, הנטייה להעביר את מקום הדיון לבית משפט שלו זיקות חזקות יותר לפרשה הנדונה (בש"א 3930/02 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' סדן (לא פורסם)). אלא שבענייננו לא נשא המבקש בנטל להראות, כי מאזן הנוחות נוטה במידה מכריעה לטובת העברת הדיון. הוא לא פירט מי יהיו עדיו בתביעה והאם הם שונים מן העדים שבכוונת המשיב להעיד, ואף לא סיפק הסבר משכנע לבחירתו בייצוג מחיפה דווקא, על אף שהתובענה הוגשה בירושלים, ולמרות שמדובר בגוף גדול בעל פריסה ארצית. עצם קיומם של הליכים אחרים בתיק העיזבון באזור חיפה אינו מצדיק העברת הדיון, ומכל מקום אין זה מעניינו של המבקש, לו נוגע ההליך בירושלים בלבד. בנסיבות אלה, ומשנתתי דעתי לכך שהמרחק בין חדרה לירושלים אינו גדול במידה קיצונית, נחה דעתי שדין הבקשה לדחייה.

הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח.