בש"א 776/06 גל אינטרנשיונל (מנור) בע"מ נ. רבלון (ישראל) בע"מ

1.בפני בקשה לביטול החלטתי מיום 23.2.06 עקב פגם דיוני אשר, על פי הנטען, מצדיק את ביטולה. לטענת ב"כ המבקשת, ההחלטה נתנה מבלי שהובאה בפני בקשתו למתן רשות להשיב לתגובת המשיבה ומבלי שדנתי בה. משכך, על פי הנטען, נפל אי דיוק בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בהחלטתי הנ"ל.

2.אכן, מעיון בתיק מסתבר כי ביום 14.2.06

נשלחה באמצעות הפקסימיליה בקשת ב"כ המבקשת למתן רשות להגיב לתגובת המשיבה. בקשה זו, לא הובאה בפני באותו מועד. מבירור שנערך עם מדור קליטה וכן מעיון בתרשומת שנכתבה על גב הבקשה עולה, כי הבקשה הומצאה לבית המשפט מבלי לצרף את תגובת הצד שכנגד או מבלי ליתן טעם לאי צירופה, וזאת בניגוד לנוהל נשיא 6/98 תגובות יתר בעלי הדין (17.11.05). במצב דברים זה, הודע לב"כ המבקשת, עוד באותו יום, על ידי מדור קליטה, כי בקשתו לא תועבר לעיוני עד שלא תעמוד בדרישות הקבועות בנוהל האמור. ב"כ המבקשת הגיש כתב בי דין נוסף (אותו כינה "בקשה למתן החלטה", למרות שכאמור, באותו שלב טרם קובלה בקשתו המקורית על ידי מדור קליטה) רק ביום 23.2.03 . דא עקא, שהחלטתי נתנה באותו יום, ועל כן הבקשה לא הועברה לעיוני, אלא צורפה לתיק אשר הועבר לארכיב.

3.דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי שאזדקק לתגובת ב"כ המשיבה. לב"כ המבקשת הודע כבר ביום 14.2.03, כי עליו לפעול בהתאם לנוהל ולא – לא תובא בקשתו בפני. מכאן, שהיה עליו לפעול בשקידה הראויה על מנת למלא את דרישות הנוהל. משלא עשה כן על אתר, הוא נטל סיכון שהחלטתי תינתן עוד בטרם יהיה סיפק בידי לבחון את בקשתו. במצב דברים זה, אין להטיל על בעל הדין שכנגד לשאת בתוצאות של מצב שלא הוא יצר, בכך שאחשוף אותו לצורך לפתוח כעת את ההליך מחדש. למעלה מהנדרש אוסיף, כי מעיון בבקשתו, דומה שאף לגופו של עניין לא הייתי נעתרת לה. לטענת ב"כ המבקש, פסק דינו של בית משפט קמא הומצא לו ביום 15.11.05 ולא ביום 14.11.05, כפי שנקבע על ידי. בטענה זו אין כדי לשנות את החלטתי. ראשית, טענת המשיבה באשר למועד בו הומצא למבקשת פסק הדין זה נתמכה בהעתקו של אישור מסירה. שנית, וזה העיקר בעיני, גם אם צודק ב"כ המבקשת בטענתו, הרי שהבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 25.1.06 , לאחר שחלף זמן ניכר מהמועד האחרון להגשת הליך.

התוצאה היא, שהבקשה לביטול החלטתי נדחית.

החלטה זו תומצא לב"כ המבקשת, ללא דיחוי, באמצעות פקסימיליה.