בש"א 7765/17 יחיאל בן חמו נ. יעקב אמסילי

1.

המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בו נדחתה בקשה שהגיש לביטול פסק בורר, בכפוף להחזרת הפסק לבורר לשם הבהרה לעניין מעמדה של עמותה בשם "נועם תורה" (להלן: העמותה ) אשר המבקש מכהן כיו"ר שלה ומיהותו של מי שחוייב בתשלום.

לאחר מתן פסק הדין הגיש הבורר הבהרה כאמור ובהמשך לכך ניתנה בבית המשפט המחוזי החלטה משלימה בה צוין כי הבורר הבהיר שהחייבת על פי הפסק היא העמותה, ופסק הבוררות אושר (החלטה מיום 12.9.2017). כן ניתנה החלטה נוספת, ביום 25.9.2017, בה נדחתה בקשה שהגישה העמותה ונקבע כי ההחלטה מיום 12.9.2017 תיוותר על כנה.

בא כוח המבקש ציין כי המועד אשר ממנו יש למנות את הימים להגשת ההליך הערעורי הוא יום מתן ההחלטה האחרונה, 25.9.2017. עוד נטען כי נדרשה ארכה בשל נסיבות הנוגעות לבא-כוח המבקש (התרחבות משרדו) וכי קיימת אפשרות שהגשת ההליך תתייתר כיוון שהעמותה מתעתדת להגיש בקשה לביטול פסק הדין כנגדה.

המשיב מתנגד לבקשה. בתגובתו עמד בעיקר על התנהלותו של המבקש בהליכים ביניהם, ולטענתו יש למנוע את נסיונו של המבקש להאריך את משך ההליכים בין הצדדים.

2.

הטעמים אותם העלה המבקש בבקשתו אינם חפים אמנם מקשיים, שכן "התרחבות" המשרד אינה מצדיקה, כשלעצמה, מתן ארכה, מה גם שהבקשה לא נתמכת בתצהיר; ולעניין ההליך שיוגש בידי העמותה לא צוינו לוחות זמנים וממילא נראה כי בתקופת הארכה שהתבקשה לא תינתן החלטה סופית בעניין כך שלא הובהר כיצד יש בכך לסייע.

יחד עם זאת, ומבלי שקשיים אלו וכן טענות המשיב נעלמו מעיני, דומני, לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים, כי הכף נוטה לעבר היעתרות לבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב.

זאת בעיקר כיוון שהבקשה הוגשה לפני שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף. יצוין בהקשר זה כי המבקש פנה בבקשת ארכה לבית המשפט המחוזי עוד ביום 28.9.2017 (וזה הפנה אותו לבית המשפט העליון); וכי ההחלטה מיום 12.9.2017 היא אכן החלטה משלימה לפסק הדין ובה אושר פסק הבוררות, ועל כן יש למנות את הימים להגשת ההליך הערעורי על פסק הדין ממנה (אך לעומת זאת ההחלטה מיום 25.9.2017 לא שינתה מן ההחלטה מיום 12.9.2017). היות והמבקש העמיד את המשיב על כוונתו להשיג על פסק הדין טרם שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף, לא התגבשה הסתמכותו של המשיב על סופיות פסק הדין. בכך יש למזער את הפגיעה במשיב, ונתון זה תומך בקבלת הבקשה (השוו החלטת כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ברע"א 3776/16

גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)) . עוד יצוין כי המשיב אינו טוען כי שינה מצבו לרעה, וכי הרושם העולה מן החומר שלפניי הוא כי המבקש לא זנח בשום שלב את רצונו להשיג על פסק הדין. כן אוסיף כי לאחר עיון בחומר שלפניי, סבורה אני כי ראוי שלא לחסום את המבקש מהעלאת טענותיו בבית משפט זה.

מסקנתי היא אפוא כי יש ליתן למבקש ארכה מדודה להגשת הליך ערעורי מטעמו תוך חיובו בהוצאות המשיב.

בנסיבות העניין ובהתחשב בפרק הזמן שחלף יגיש המבקש הליך ערעורי מטעמו בתוך עשרה ימים מעת המצאת החלטה זו לידיו.

בקשת רשות הערעור תתקבל לרישום בכפוף לאישור אותו יציג המבקש לפיו שילם את הוצאות המשיב בסך של 1,000 ש"ח.