פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"א 779/23
בבית המשפט העליון
בש"א 779/23
לפני:
כבוד השופטת ר' רונן
המבקשים:
1. אברהם סימון
2. בת ציון סימון
נ ג ד
המשיבים:
1. פרקליטות מחוז מרכז תל אביב
2. מדינת ישראל
3. אילת שלו
4. שטרן ליב
5. אריאל נתן
6. הנהלת בתי המשפט בישראל
7. יועץ משפטי של הנהלת בתי המשפט
בישראל
8. המרכז לגביית קנסות
9. נציבות הביקורת על מערך התביעה
ומייצגי המדינה בערכאות
10. לימור ביבי, שופטת ביהמ"ש
מחוזי תל אביב
11. עפרה צ'רניאק, שופטת ביהמ"ש
מחוזי תל אביב
12. דורון חסדאי, שופט ביהמ"ש
מחוזי תל אביב
13. מיכאל תמיר, שופט ביהמ"ש
השלום תל אביב
14. רוני אשליך, מפקח כללי משטרת
ישראל
15. כורש ברנור, ראש היחידה הארצית
לחקירות הונאה משטרת
16. היועץ המשפטי לממשלה
17. משרד המשפטים/ לשכת השר
18. מבקר המדינה
19. אסתר חיות- נשיאת ביהמ"ש
העליון
20. פרקליטות מחוז ירושלים
21. יואל פוגלמן, עו"ד פרקליטות
מחוז ירושלים
22. תמר בר אשר, רשמת ביהמ"ש
העליון
23. חגית מאק- קלמנוביץ, פרקליטות
מחוז דרום פמ"ד
24. אהרון פרקש, נשיא ביהמ"ש
המחוזי ירושלים
25. עודד שחם, שופט ביהמ"ש
המחוזי ירושלים
בקשה לביטול החלטה ולעיון חוזר
בשם המבקשים: בעצמם
החלטה
לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 6.2.2023.
1.ביום 29.1.2023 הגישו המבקשים בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לאיחוד הדיון בת"א 64968-11-19 המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (להלן: תביעת המבקשים) עם הדיון בה"פ 31706-06-19 המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: תביעת המדינה).
2.בהחלטתי מיום 6.2.2023 (להלן: ההחלטה) דחיתי את הבקשה. זאת, כך נקבע, לאור העובדה שהתובעים הגישו את תביעתם לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לאחר שנודע להם על קיומה של תביעת המדינה בבית המשפט המחוזי בירושלים (תביעה שלטענתם מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות לאלה המתעוררות בתביעתם). משכך, לא ראיתי הצדקה להורות בשלב זה על העברת תביעת המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים ואיחודה שם עם תביעת המדינה.
3.ביום 8.2.2023 הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר בהחלטה. לטענתם, תביעת המבקשים לא הוגשה מלכתחילה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אלא הועברה אליו בהוראת בית משפט זה. מכאן, שהנימוק העומד בבסיס ההחלטה אינו עומד עוד.
4.עיון במערכת "נט המשפט" מלמד כי תביעת המבקשים אכן הוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 16.2.2020 קבע בית משפט זה (השופט ח' מלצר) כי הדיון בה יעבור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מטעמים של מראית פני הצדק, וזאת משום שחלק מהמשיבים בתובענה מכהנים כשופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
5.כעת עותרים המבקשים כאמור שהדיון בתביעתם יעבור בחזרה לבית המשפט בירושלים.
6.אכן, צודקים המבקשים בכך שאין מקום לקבוע כי הם הגישו מלכתחילה את תביעתם בבאר-שבע לאחר שנודע להם על קיומה של תביעת המדינה בבית המשפט המחוזי בירושלים (שכן כאמור הם הגישו את התביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים). ואולם, גם כאשר עובדה זו מובאת בחשבון ולאור הרקע העובדתי שצוין לעיל, אינני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשתם.
7.כפי שהובהר לעיל, השופט מלצר הורה על העברת הדיון בתביעת המבקשים מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מטעמים ענייניים של מראית פני הצדק. ואולם, בעת הגשת הבקשה הנוכחית להעברת הדיון בתביעת המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים ואיחודה שם עם תביעת המדינה - לא חל שינוי נסיבות. משכך, הנימוק שעמד בבסיס החלטתו של השופט מלצר עומד בעינו: עדיין קיימת אותה בעייתיות שבשלה הוחלט להעביר את התביעה שהוגשה מלכתחילה לבית המשפט המחוזי בירושלים – לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. זאת משום שגם כיום חלק מהמשיבים בתביעת המבקשים מכהנים כשופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים. החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים תיצור אם כן את אותו הקושי אותו ביקש בית המשפט למנוע בהחלטתו מיום 16.2.2020.
8.משכך, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב בשבט התשפ"ג (13.2.2023).
ש ו פ ט ת