בש"א 7811/15 אליאס חנא נ. אדיב מנסור

בהחלטתי מיום 21.2.2016 התקבלה בקשתו של המבקש למתן ארכה להגשת הליך ערעורי, ונקבע כי עליו להגישו בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו.

ביום 1.3.2016 הגיש המבקש בקשה נוספת, בה עתר למתן ארכה נוספת (על פי התרשומת שבתיק בשיחה טלפונית למזכירות בית המשפט הבהיר כי מתבקשת ארכה עד ליום 30.3.2016), וזאת, כך נטען, בשל הצורך לעיין בתיקים קשורים טרם הגשת ההליך הערעורי. בקשה זו הועברה ללשכתי ביום 15.3.2016 (כנראה בשל המתנה להגעתו של התיק מארכיב בית המשפט). על יסוד החומר שבתיק לא ניתן היה לקבוע האם באותה נקודת זמן חלף המועד להגשת ההליך בהתאם להחלטה מיום 21.2.2016, ומשכך ועל מנת שהתמונה תהיה בפניי במלואה בעת מתן ההחלטה, התבקשה המזכירות (ביום 15.3.2016) לברר עם המבקש באיזה מועד הומצאה החלטתי הנזכרת לידיו.

מסתבר כי נסיונות המזכירות ליצור קשר עם המבקש לצורך הבירור האמור לא צלחו. למרבה הצער התיק לא הושב ללשכתי תקופה ממושכת, והוא הושב ללשכה רק אתמול, 1.5.2016, וזאת נוכח בקשה נוספת שהגיש המבקש ביום 22.4.2016. בבקשתו זו ציין המבקש כי מזכירות בית המשפט יצרה עימו קשר לפני כשבועיים אך באותה תקופה היה מורחק מביתו (בשל צו הרחקה שהוצא נגדו) וכי טרם ניתנה החלטה בבקשתו לעיין בתיקי בית המשפט הקשורים, והוא עותר למתן ארכה להגשת ההליך הערעורי עד ליום 21.5.2016.

איני סבורה כי רצונו של המבקש לעיין בתיקי בית משפט נוספים מצדיק מתן ארכה נוספת להגשת ההליך הערעורי דנן, וזאת כיוון שהבקשה המקורית לא התבססה על טעם זה (כי אם על המתנתו של המבקש לתשובת הלשכה לסיוע משפטי); כיוון שלא פורט והובהר הקשר בין ההליכים; וכיוון שאין מקום להותיר את המשיבים באי וודאות תקופה ממושכת ביחס להליך הערעורי דנן. אציין כי כך היה בכוונתי להתייחס לבקשתו של המבקש אשר הובאה בפניי ביום 15.3.2016, אך כאמור החלטה כזו לא ניתנה באותו היום בשל הצורך בקבלת השלמה ממוקדת, על מנת שתהא בפניי התמונה כולה טרם מתן ההחלטה.

בפרק הזמן אשר חלף חזר אישור המסירה של ההחלטה מיום 21.2.2016, ומתברר כי ההחלטה הומצאה לידי המבקש ביום 7.3.2016. מכאן כי פנייתו של המבקש לבית המשפט נעשתה קודם למועד ההמצאה, ואילו לא המתין התיק תקופות ממושכות בארכיב ובמזכירות בית המשפט, ניתן היה לדחות את בקשתו הנוספת למתן ארכה תוך שהמבקש יכול היה להגיש את ההליך הערעורי בתוך פרק הזמן שנקבע בהחלטה מיום 21.2.2016.

בנסיבות אלו דומני כי יש להעמיד את המבקש במצב בו לא יפגע מהתנהלותה של המזכירות (אשר כאמור חלף להשיב את התיק ללשכתי ולציין כי אין בידה ליצור קשר עם המבקש לא השיבה את התיק ללשכתי חודש ומחצה), ועל כן סבורני כי ראוי לאפשר לו להגיש את הליך הערעורי בתוך שבעה ימים (כפי שרשאי היה לעשות במועד הגשת הבקשה מיום 1.3.2016).

ככל שמי מן המשיבים מתנגד לאמור, יגיש תגובה מטעמו, וזאת עד ליום 9.5.2016.

המזכירות תשיב את התיק ללשכתי ביום 10.5.2016.

ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.