בבית המשפט העליון
בש"א
7866/08
(ע"א
5942/06)
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
שלמה בוטח
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת כב' רשמת בית המשפט העליון (ג' לוין) בע"א 5942/06 מיום 13.7.08
בשם המערער:
עו"ד יהונתן בוטח
פסק-דין
1.
ביום 29.6.06 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט ד"ר ק' ורדי) פסק דין בתובענה שהוגשה על ידי המשיבה. מדובר היה בתובענה לחילוט רכוש, בהתאם לסעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה והורה על חילוט של 50 אחוזים מכספים שנתפסו. הסכום שחולט לגבי המערער מסתכם בכ-165,000 דולר. המערער הגיש לבית משפט זה ביום 13.7.06 ערעור על פסק הדין (ע"א 5942/96).
2.
בד בבד עם הגשת הערעור עתר המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בהחלטה מיום 5.12.06, שניתנה על ידי כבוד הרשמת (ש' ליבוביץ) נקבע כי על המערער לשלם את האגרה ואילו לגבי העירבון הוחלט להעמידו על סכום נמוך מן המקובל בערעורים אזרחיים - 15,000 ש"ח. המערער נדרש להפקיד העירבון תוך 21 ימים. ביום 25.1.07 נעתר כבוד הרשם (השופט י' מרזל) לבקשת המערער והאריך את המועד להפקדת עירבון עד ליום 8.2.07. ביום 12.2.07 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בסכום העירבון. הבקשה נדחתה ביום 12.4.07 (על ידי כבוד הרשמת ש' ליבוביץ). בהחלטה נאמר כי אם העירבון לא יופקד תוך שבעה ימים מעת ההמצאה יירשם ההליך לדחייה. מזכירות בית המשפט שלחה למבקש הודעה ביום 29.4.07 בדבר רישום ההליך לדחייה. העירבון לא הופקד במועד. ביום 14.6.07 נדחה ההליך (על ידי כבוד הרשמת ש' ליבוביץ).
3.
ביום 17.6.07 עתר המערער לביטול ההחלטה בדבר דחיית ההליך. בקשה זו נדחתה על ידי כבוד הרשם (השופט י' מרזל) ביום 8.8.07. לאחר מכן פנה המערער ביום 10.10.07 בבקשה נוספת לעיון חוזר. בקשה זו נדחתה על ידי כבוד הרשם (השופט י' מרזל) ביום 31.10.07. ההתפתחות הבאה הייתה בקשה חדשה של המערער והפעם להאריך את המועד להגשת ערעור על ההחלטות שניתנו על ידי כבוד הרשמים בכל הנוגע לעירבון. בקשה זו הוגשה ביום 23.6.08. עד למועד זה יוצג המערער על ידי עו"ד יהונתן בוטח. הבקשה האחרונה הוגשה על ידי עו"ד אזברגה. הבקשה להארכת מועד נתמכה בתצהיר של עו"ד אזברגה. התצהיר נחתם ביום 25.12.07.
4.
ביום 13.7.08 החליטה כבוד הרשמת (ג' לוין) לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטות הרשמים. בהחלטה נקבע כי המערער לא הצליח להראות כי קיים "טעם מיוחד" להארכת מועד. הערעור שבפניי מופנה נגד ההחלטה מיום 13.7.08.
5.
דינו של הערעור להידחות. דומה שדי בתיאור הארוך של השתלשלות העניינים עד הלום על מנת להבין מדוע צדקה כבוד הרשמת משהחליטה שאין מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטות הרשמים. נזכיר תחילה שלושה נתונים המזדקרים מן המסכת הארוכה שתוארה לעיל. הערעור הוגש ביום 13.7.06. ההליך נדחה ביום 14.6.07. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 23.6.08. כלומר חלפו קרוב לשנתיים מאז הגשת הערעור ועד להגשת הבקשה להארכת מועד. כמעט שנה שלמה חלפה מאז שההליך נדחה ועד שהוגשה הבקשה להארכת מועד.
6.
המערער, שמיוצג עתה שוב על ידי עו"ד בוטח מנסה להסביר כי בחלק מן התקופה שהה עו"ד בוטח בחו"ל, כי הוא הושעה מחברות בלשכת עורכי הדין בתקופה שמחודש ספטמבר 2007 ועד לחודש מרץ 2008, כי המקרה לגופו הינו סבוך ומורכב וכי נפלו טעויות רבות בפסק דינה של הערכאה הדיונית. ההסברים השונים שניתנו למחדל של הפקדת העירבון אינם מגיעים כדי "טעם מיוחד". יצוין, כי המערער עתר פעמיים לעיון חוזר בהחלטה על דחיית ההליך. אם המערער פעל בדרך זו, מה מנע ממנו להגיש את הערעור על ההחלטות הראשונות של כבוד הרשמת?! אף לא ניתן הסבר מספק לכך שהבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 23.6.08, בעוד שהיא נתמכה בתצהיר שנחתם עוד ביום 25.12.07.
7.
במקרה זה קיימת הצטברות של מחדלים ואיחורים שאינה מצדיקה כי תינתן ארכה להגשת ערעור על החלטותיהם של הרשמים, מה גם שנראה לכאורה כי לא נפל פגם באותן החלטות.
הערעור נדחה בלא שהמשיבה נדרשה להשיב.
ניתן
היום, י"ח בחשון התשס"ט (16.11.2008).
ש ו פ ט