פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7874/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערת:
בלורי בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. באולינג רמת השרון (3000) בע"מ
2. אריה פרידמן
ערעור על החלטת כבוד הרשם גיא שני מיום 21.1.2010
פסק-דין
1.
ערעור
על החלטת הרשם
ג' שני
מיום
21.1.2010, אשר דחתה את בקשת המערערת למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת.א. 1235/04 מיום 24.8.2010
(כב' השופט ד"ר
ע' בנימיני
).
2.
בהחלטתו התייחס הרשם לעובדה כי בקשת
הפטור התבססה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"ר 21318-03-10
(השופטת
נ' אהד
) אשר פטר את
המערערת חלקית מתשלום אגרה בסך של למעלה משני מליון שקלים וקבע את סכום האגרה על
סך של 50,000 ₪.
בפסק הדין האמור צויין,
כי למערערת אין אפשרות לשלם את האגרה מכיסה, וכי ככל שמדובר בבקשה לפטור מאגרה,
אין עוד חובה על בעל דין לפנות לקרוביו לצורך גיוס הסכום לנוכח השינוי משנת 2007 ב
תקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987
(ראו
תקנה 14 והשוו לתקנה 13 טרם התיקון). בהחלטת הרשם נקבע כי פסק הדין בעניין האגרה
אינו יכול להוות לבדו בסיס למתן פטור מלא מאגרה נוכח ההבדל הניכר בין סכום האגרה
המדובר בבית משפט זה ובין סכום האגרה נשוא פסק הדין המחוזי, ונוכח העובדה כי בבקשה
למתן פטור מהפקדת עירבון, חובה לפנות לסביבתו הקרובה של מבקש הפטור, שכן העירבון
נועד להגן על אינטרס פרטני של המשיב בערעור. לאור האמור, דחה הרשם את בקשת הפטור
מתשלום אגרה וקבע את סכום העירבון על שיעור מתון
של 10,000 ₪.
3.
לגישת המערערת, שגה הרשם משקבע את אשר
קבע. היא מבססת את גישתה על הקו הבא. כאמור, בשנת 2007 תוקנו
תקנות האגרות
באופן הקובע כי בבוא בעל דין לבקש פטור מתשלום אגרה, עליו
להציג בפני בית המשפט את מצבו הכלכלי, כמו גם את מצבם הכלכלי של הוריו ובן או בת
זוגו, ובלבד שהוא סמוך אל שולחנם. טוענת המערערת כי לאור ההלכה שיצאה מלפני בית
משפט זה, לפיה לעניין יכולתו הכספית של המבקש אין הבדל בין פטור מאגרה לבין פטור
מעירבון, הרי שבבוא בית המשפט לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, אל לו להידרש לבדיקת
קרוביו וידידיו של בעל הדין, אלא אך את הוריו ובן או בת זוגו – בהתאם לבדיקה
המתבצעת בעת מתן פטור מתשלום אגרה. על כן, נטען כי שגה הרשם עת דחח את הערעור על
בסיס העובדה כי המערערת לא פנתה לסביבתה הקרובה לצורך גיוס סכום העירבון.
המשיבה לעומתה מבקשת לדחות את הערעור.
לטענתה, ניתן לרשם שיקול דעת רחב בשאלת חיובו של בעל דין בהפקדת עירבון, ויש להביא
בחשבון את אינטרס בעל הדין שכנגד העומד למול זכות הגישה לערכאת הערעור. כן נטען כי
בכל מקרה סיכוייו של הערעור קלושים בהיותו חולק על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי
הערכאה המבררת. בנוסף טענה המשיבה כי נוכח הסכמתו של מנכ"ל המערערת לשאת
בתשלום אגרת בית משפט חלקית בהליך אחר בו מהווה המערערת צד ומתנהל בבית המשפט
המחוזי, ונוכח סכום העירבון הנמוך יחסית שנקבע בהליך זה, אין לומר כי המערערת אינה
יכולה לשאת בתשלום העירבון.
4.
אכן, פרשנות תקנה 14 ביחס לבעל דין שהינו
חברה דורשת התייחסות ובירור. על רקע זה, ניתנה היום על ידי החלטה
ברע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ
(המבקשת כאן) , לפיה תובא הבקשה לדיון לפני הרכב. נוכח האמור, שקלתי אם קיים מקום לעכב מתן החלטה בהליך כאן עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. אולם, דעתי היא שניתן להכריע בערעור על החלטת הרשם כבר בשלב זה. הטעם בדבר, שההכרעה של בית המשפט אינה בגדר הכרעה מופשטת ומנותקת מנסיבות המקרה. כאן, ציין הרשם כי המבקשת ביססה את בקשתה על סמך מסמך אחד – הוא פסק הדין של בית המשפט המחוזי נשוא בקשת רשות הערעור לעיל – ע"ר (מחוזי מרכז) 21318-03-10 בלורי בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון ואח' (29.7.2010). בכך אין סגי. על המבקשת היה לבסס את בקשתה בפני הרשם ולשכנעו שאינה יכולה לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון בתיק זה. בל נשכח כי על אף שכפי הנטען, שינוי התקנות שבוצע לאחרונה ביטל את הצורך בפניה לקרובי משפחה וידידים לצורך מתן פטור מתשלום אגרה – ואינני קובע עמדה לעניין זה ביחס לחברה שהינה תובעת – הרי שאין חולק כי הכלל בבסיס ההליך למתן פטור מאגרה לא שונה, ועדיין קיים צורך לבדוק היטב את מצבו הכלכלי של בעל הדין המבקש פטור. על כן,
בבקשה למתן פטור מאגרה שהוגשה על ידי חברה הטוענת להיעדר יכולת, עליה, בכל מקרה, לשכנע בדבר היעדר יכולתה לשלם. נדרשת בדיקה מעמיקה של יכולותיה הכלכליות של החברה. בתיק זה, ציין הרשם:
"יובהר, כי בהחלטתי מיום 4.10.2010 אפשרתי למערערת להגיש תצהיר מפורט לעניין מצבה הכלכלי, לרבות בעניין האפשרות לגייס את סכום העירבון מסביבתה הקרובה, וכן קבעתי כי עליה לצרף אסמכתאות בתמיכה לטענותיה. דא עקא, שהתצהיר שהוגש (שעליו חתום מר אריה פרידמן) אינו ממלא את החסר בבקשה המקורית שהוגשה, ואינו נתמך באסמכתאות למעט החלטה של בית המשפט המחוזי בעניין מינוי כונס נכסים".
הנה כי כן, המערערת לא עמדה בנטל השכנוע בבקשתה. זאת, ללא קשר לפרשנות הראויה שיש להעניק לתיקון של תקנות האגרות. נוכח זאת, וסכום העירבון הצנוע שהטיל הרשם על המערערת – 10,000 ₪ כמו גם חיוב בתשלום האגרה, לא נפלה כל טעות בהחלטתו במקרה דנא.
5.
הערעור נדחה. על המערערת לשלם האגרה ולהפקיד את העירבון תוך 14 ימים מהיום. בהיעדר תשלום או הפקדה כאמור, יימחק או יידחה ההליך, לפי העניין, ללא מתן התראה נוספת. המערערת תישא בהוצאותיה ושכר טרחת עורך דין של המשיבה 1 בסך של 2,500 ₪.
ניתנה היום, י"א בשבט
התשע"א (16.1.2011).
ש ו פ ט