פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
450/13 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשת:
בלורי בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון
2. מדינת ישראל משרד האוצר
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ
בקשה לפטור מערבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון או להפחתת סכום העירבון שנקבע בהליך שבכותרת (25,000 ₪). הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של שופט בית המשפט המחוזי מרכז י' שינמן, שדחה את ערעורה של המבקשת על החלטת כבוד הרשמת ה' עובדיה שלא לפטור את המבקשת מתשלום אגרה בתביעה שהגישה נגד המשיבות. יצוין כי סכום התביעה הוא למעלה ממאתיים מיליון ₪, וסכום האגרה עולה על שני מיליון ₪.
עיינתי בבקשה ולא ראיתי לנכון ליתן פטור מהפקדת ערבון במקרה זה.
ראשית אציין כי לא מצאתי כל מקום ל"תיקון הפרשנות הנוהגת לתקנה 432 לתקנות סדר הדין ו/או תוך חקיקה שיפוטית הקובעת פטור מחובת עירבון בהליכים שעניינם עירבון ו/או אגרה". בהקשר זה יובהר כי על-פי הדין והפסיקה, שהגיונם עמם, בעל-דין המגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור בעניין חיובו באגרה – תוך שהוא גורר את בעל-הדין שכנגד לסיבוב נוסף של התדיינות – אינו פטור מניה וביה מהפקדת עירבון (שתכליתו כידוע לשמש מקור נוח וודאי לגביית הוצאות הצד שכנגד, ככל שתפסקנה). עוד ראוי להדגיש כי בניגוד לעמדתה של המבקשת, היא אינה פטורה בהליך זה מתשלום אגרה בהתאם ל תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות ). תקנה זו האחרונה, כך נפסק, אינה חלה על בקשת רשות ערעור ב"גל גול
שלישי" בעניין אגרה (ראו רע"א 3898/07
אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (31.10.2007); וכן בש"א 9674/07
אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (15.4.2008)).
יוטעם, כי אין באמור לעיל כדי לשלול מתן פטור מתשלום אגרה מקום בו הוכחו התנאים הקבועים בתקנה 14 לתקנות (העדר יכולת לשלם אגרה והליך המגלה עילה), וכן אין באמור לעיל כדי למנוע התחשבות במהותו של ההליך במסגרת הדיון בבקשה לפטור מעירבון – ולרבות בקביעת סכום העירבון; ואכן, בית משפט זה מפחית לא פעם את סכום העירבון בהליכים הנוגעים ביסודם למצבו הכלכלי של המבקש.
שנית, אין צורך ואין מקום להיכנס לנושאים המונחים בלבו של ההליך גופו, אך דבר אחד ברור והוא שלפי ההלכה הפסוקה בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון מחויב להראות כי אינו יכול לגייס את הסכום הדרוש באמצעות הלוואה או בעזרת "סביבתו הקרובה" (ראו בש"א 9998/09
ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009); בש"א 6411/11
שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב
(3.10.2011)).
לא יכול להיות ספק כי במסגרת הבקשה שלפניי לא עמדה המבקשת בנטל זה, ולמעשה אין בבקשה – שבאופן מוצהר אף אינה נתמכת בתצהיר – משום תשתית עובדתית וראייתית באשר ליכולת גיוס הכספים של המבקשת.
שלישית, המבקשת עצמה אינה טוענת כי אין ביכולתה לגייס סכום-כסף כלשהו – אדרבא, היא מבקשת, לחלופין, להעמיד את סכום העירבון על סך של עד 5,400 ₪ - בהתאם לסכום ההוצאות בבית המשפט המחוזי. ובכן, סכום ההוצאות בערכאה דלמטה אינו מהווה – ולא ראוי שיהווה – "תקרה" לסכום העירבון, ואין זה כלל וכלל מאורע נדיר שבית המשפט העליון פוסק הוצאות גבוהות יותר מאשר הערכאה שקדמה לו. עם זאת חשוב להדגיש כי הבקשה החלופית למעשה מלמדת כי יש באפשרותה של המבקשת לגייס סכום-כסף מסוים, ואין הוכחה כי הסכום של 5,400 ₪ ממצה את כל יכולת הגיוס. עוד אציין כי המבקשת מיוצגת על-ידי עורך-דין, ואינה מסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגו; וכי המבקשת כבר הגישה בעבר ערעור לבית משפט זה (ע"א 6927/10), ולאחר שבקשתה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדחתה (ונדחה גם ערעור בעניין זה – בש"א 7874/10), האגרה שולמה והעירבון הופקד . למעשה, לא מצאתי טעם של ממש למסקנה שונה במקרה הנוכחי.
מכל האמור לעיל עולה כי דין הבקשה לפטור מעירבון להידחות. עם זאת, בנסיבות העניין ובשים לב למהותו של ההליך מצאתי לנכון להעמיד את העירבון על סכום נמוך יותר של 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת. כפי שצוין לעיל, המבקשת גם אינה פטורה מתשלום אגרה בהליך זה, ועל כן עליה לשלם את הסכום הקבוע בדין (שאינו גבוה) תוך 14 ימים. אם לא תעשה כן – יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, י"ז בשבט תשע"ג (28.1.2013).
גיא שני
ר ש ם