בש"א 792/07 דני עופר נ. יעקוב וינברג

לפני בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו

אשר קיבל את תביעת המשיב לפצותו בגין ביטול חוזה שנחתם בינו למבקש. פסק הדין

ניתן ביום 3.12.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 25.1.07. בבקשה נטען כי בהליך שהתנהל בפני בית משפט קמא, יוצג המשיב על עו"ד א' בירגר, אשר ייצגה אותו בהתנדבות מטעם תכנית "שכר מצווה". עוד נטען כי המשיב שב ופנה לתכנית זו על מנת לקבל ייצוג משפטי אף בערעור, וכי נמסר לו כי עו"ד בירגר אינה יכולה להמשיך לייצגו ולפיכך נדרש לאתר עורך דין אחר אשר ייאות לייצגו וכי ובקשתו תיבחן בהתאם לסיכויי ההליך. במצב דברים זה, ביקש המבקש ארכה בת 45 יום להגשת הערעור.

2.

המשיב התנגד לבקשה. בין היתר, נטען על ידו כי דין הבקשה להידחות מהטעם שהיא לא נתמכה בתצהיר וכי אין טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה. בהחלטתי מיום 11.3.07 אפשרתי למבקש להשלים את בקשתו למתו ארכה על ידי צירוף תצהיר מתאים וכן התבקש המבקש להבהיר מתי פנה לתכנית שכר מצווה בבקשה לייצגו בערעור. בתצהירו של המבקש הובהר כי פסק הדין הומצא לעו"ד בירגר ביום 13.12.06 וכי ביום 18.12.06 הודיע לו עו"ד בירגר כי אין באפשרותה להוסיף ולייצגו בערעור. לטענת המבקש, לאחר הודעתה הוא פנה בשנית לתכנית שכר מצווה בבקשה לקבלת ייצוג בערעור. עוד הובהר על ידו כי נמסר לו מטעם התכנית שהמסמכים בעניינו הועברו לעורך דין המתנדב בתכנית לשם בדיקת החומר ושקילת בקשתו לייצוג. לתצהירו צורפה אף הודעה מטעם עו"ד בירגר המאשרת את מועד המצאת פסק הדין וכן את המועדים בהם נשלח פסק הדין על ידה למבקש, לתכנית שכר מצווה ולעו"ד ד' בן טובים, ראש מדור הבלתי מיוצגים.

3.

מתצהירו של המבקש ומהודעת עו"ד בירגר עולה כי הבקשה למתן ארכה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור. מכאן, שאין יסוד להניח שלמשיב נוצרה ציפייה כי הוא לא יוטרד יותר בהליך ערעורי. כמו כן, בפסיקה מוכר קיומו של טעם מיוחד במצב בו מתעכב הסדרת הסיוע המשפטי מקום בו בעל דין מעוניין בייצוג משפטי והוא זכאי לייצוג כזה מעת הלשכה לסיוע משפטי והעיכוב בהסדרת הייצוג נובע מסיבות שאינן בשליטת בעל הדין (ראו: בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון , פ"ד נד(4) 702; בש"א 5591/04 רונן יורם נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2004(2), 3265). דומה שראוי להפעיל אמות מידה דומות כאשר הפנייה היא לקבלת סיוע משפטי ממוסדות נוספים שייעודם להושיט סיוע לאנשים שידם אינם משגת לשכור שירותי עורך דין. מתצהירו של המבקש עולה כי הוא פעל בשקידה סבירה על מנת לקבל סיוע משפטי כאמור וכי העיכוב בטיפול בבקשתו נבע מנסיבות שאינן תלויות בו. במצב דברים זה, הבקשה למתן ארכה מתקבלת. בשים לב לזמן הרב שחלף מאז הגשת הבקשה, הערעור יוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. החלטה זו תתויק בערעור שייפתח בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.