פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5591/04 - א'
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקש:
רונן יורם
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס
הנכסים הרשמי
2. עוד שמעון ברקוביץ - הנאמן על נכסי החייב רונן יורם
3. בנק הפועלים בע"מ
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער. ההחלטה נשוא הליך זה ניתנה ביום 16.3.04. ההחלטה הומצאה לבא כוח המבקש ביום 21.3.04 או בסמוך לכך. מתברר, כי רק ביום 10.6.04, ניתן אישור הלשכה לסיוע משפטי למבקש לצורך הגשת הליך ערעורי לבית משפט זה, ובסמוך לכך, ביום 14.6.04, שני ימי עבודה לאחר מתן האישור האמור, הוגשה הבקשה שבפניי.
הארכת המועד המבוקשת טעונה טעם מיוחד, שכן המדובר במועד הקבוע בחיקוק. מידת האיחור במקרה זה אינה זניחה, ועומדת על כחודש וחצי לאחר חלוף המועד האחרון להגשת הליך. עם זאת, האיחור במקרה זה נבע, כל כולו, כתוצאה מעיכובים בהסדרת הייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי. המדובר בגורם אשר אינו נמצא בשליטתו של המבקש. בפסיקה כבר הוכר דבר קיומו של טעם מיוחד במצב של עיכוב בהסדרת הייצוג מקום בו בעל דין מעוניין בייצוג משפטי, וזכאי לייצוג כזה מאת הלשכה לסיוע משפטי. בנסיבות כאלה צויין בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון פ"ד נד(4) 702, כי:
"המבקש קיבל ייעוץ משפטי מלשכה של המדינה. הוא חסר אמצעים. אף לשכה זו אינה ברוכת משאבים (וזה היה מצבה תמיד). מתברר כי חולף זמן ניכר בין הפנייה אל הלשכה לסיוע משפטי לבין הוצאת המינוי של עורך דין על ידיה. במקרה זה, הוצא כתב מינוי לבא כוחו של המבקש רק ביום 11.9.00, לאחר שחלף המועד להגשת הדיון הנוסף. ברור שרק אז נפתחה הדרך לבדיקה ממשית של השאלה. אמנם, העדר ייצוג אינו נחשב לטעם מיוחד להארכת מועד (בש"א 7716/97 ויינשטיין נ' ליברמן, דינים עליון נג 579), אך זאת רק כאשר המבקש אינו מעוניין בייצוג, או אינו זכאי לתמיכה של הלשכה. סתימת הגולל על המבקש במצב דברים זה, כאשר המחדל אינו מחדל שלו, והוא נזקק לתמיכה של הסיוע המשפטי, עלולה גם ליצור הכבדה מיותרת על המבקש במימוש זכות הגישה לבית המשפט, הכבדה שמקורה בדלות אמצעיו."
על רקע זה, ניתנה ארכה באותה פרשה.
נראה לי, כי יש להפעיל אמת מידה דומה גם במקרה שבפניי. אכן, התארכות ההליכים לאישור המינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי גרמה לאיחור ניכר בהגשת הבקשה שבפניי. במהלך תקופה זו, יכלו המשיבים לפתח ציפיה לכך שלא יוטרדו עוד בהליך ערעורי. טוען המשיב, כי היה על המבקש להגיש, בתוך התקופה האמורה, בקשת ארכה מתאימה. זאת ועוד, מתברר כי המבקש קיבל את החלטת הערכאה הקודמת מספר ימים אחרי יום 21.3.04, ופנה ללשכה לסיוע משפטי ימים ספורים אחרי כן בבקשה לסיוע משפטי. לא אוכל לקבוע, במצב זה, כי המבקש לא עמד בדרישה לפעול בשקידה סבירה, ובמצב זה, בו פנה לגורם רשמי האמון על מתן סיוע משפטי לנזקקים, איני רואה מקום לזקוף מחדל כלשהו לחובתו.
בנסיבות אלה, ועל רקע ריכוך הגישה בדבר בקשות ארכה (ראו דברי כב' השופט ריבלין ברע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תקדין עליון 2002(1) 746), ניתנת ארכה כמבוקש. עם זאת, מן הראוי, נוכח המצב החוזר ונשנה של התמשכות ההליכים לאישור ייצוג משפטי בהליכי ערעור על ידי הלשכה לסיוע משפטי, כי הלשכה לסיוע משפטי תפעל באופן אשר יביא בחשבון גם את עניינם של בעלי דין נוספים הנוגעים לעניין. בהקשר זה, מן הראוי כי יישקלו דרכים להסבת תשומת ליבם של בעלי דין כאמור, מבעוד מועד, לקיומן של בדיקות בשאלת הזכאות לסיוע משפטי להליכי ערעור, כך שיימנע מצב שבו נודע לבעלי דין כאלה רק בדיעבד על הכוונה להגיש ערעור, לאחר שגיבשו ציפיה סבירה כי ערעור לא יוגש.
התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת. בקשת רשות לערער תוגש תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו, ובהם ימי פגרה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י' בתמוז תשס"ד (29.6.04).
עודד
שחם
ר
ש ם