בש"א 9734/07 גבריאל לדני נ. מושב תנובות

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לדחות את בקשת המבקש לבטל פסק דין בו נמחקה מחוסר מעש בקשה לביטול פסק משקם, שהגיש המבקש נגד המשיב. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 19.4.2007 ונתקבלה אצל המבקש סמוך לאחר נתינתה. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 15.11.2007. לטענת המבקש, משהתחוור לו כי לא יוכל לממן את ההליך המשפטי בשל מחסור כספי, הוא פנה ללשכה לסיוע משפטי. נטען כי המבקש פנה מספר פעמים על מנת לזרז את הטיפול בעניינו, אולם רק בחודש אוקטובר 2007 אישרה הלשכה לסיוע משפטי את ייצוגו של המבקש. נטען כי השיהוי בהגשת ההליך אינו נובע ממחדליו של המבקש, אלא מחסרון כיס שחייב היזקקות לייצוג על ידי לשכת הסיוע.

2.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, פעם אחר פעם המבקש אינו טורח להגיש הליכים במועדים הקבועים בדין. כן קובל המשיב על כך שהמבקש לא ציין מתי פנה לראשונה ללשכה לסיוע משפטי ועל כך שלא הגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד שנקבע להגשת ההליך. לטענת המשיב, לא הציג המבקש טעם מיוחד למחדלו, ולכן יש לדחות את בקשתו.

3.בתגובה לכך הוגשה הבהרה מטעם המבקש, לפיה על פי רישומים בתיק הלשכה לסיוע משפטי, המבקש פנה לראשונה ללשכה ביום 2.1.2007 וביקש לקבל סיוע בביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 4.5.2006 בדבר מחיקת ההליך מחוסר מעש. הוא התבקש להמציא מסמכים וביום 13.6.2007 הוא המציא חלק מהמסמכים ובכלל זה החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.4.2007. המבקש הוזמן לשיחה ליום 4.7.2007 לבדיקת בקשתו ובשיחה התבקש להשלים פרטים ולהמציא מסמכים. בינתיים עורכת הדין המטפלת בבקשה יצאה לחופשת לידה והמבקש הוזמן לעו"ד אחר בלשכה לבדיקת בקשתו. בעקבות פגישה עם מנהלת הלשכה ביום 24.9.2007 הוחלט להעניק למבקש סיוע משפטי וביום 25.9.2007 תואם עם בא –כוחו ייצוג בהגשת בקשה לרשות ערעור.

4.דחיית מועד הקבוע בחיקוק טעונה "טעם מיוחד" (סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו "טעם מיוחד" הנדרש לצורך הארכת מועד (ראו, בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון , פ"ד נד(4) 702; בש"א 5591/04 רונן יורם נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2004(2), 3265). כמובן שאין מדובר בכלל המופעל באופן אוטומטי. בכל מקרה ומקרה מופעל שיקול דעת פרטני, בשים לב לכלל נסיבות העניין. במסגרת הנסיבות והשיקולים נבחנת השאלה האם הוגשה בקשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך וכן נלקחים בחשבון משך הארכה המתבקשת, האם קיים "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובבקשה לרשות ערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמנם, הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור ניכר. אך מן החומר שהוצג לפניי עולה כי המבקש פעל בשקידה סבירה וכי הצורך בהארכת מועד נבע, בעיקרו, מהתמשכות ההליכים בלשכה לסיוע משפטי. המדובר בנסיבות חיצוניות שאינן קשורות למבקש. אמנם, נראה כי בנוסף לכך, השתהה המבקש בהמצאת מסמכים ללשכה לסיוע משפטי. כמו כן, לא ניתן הסבר לפרק הזמן שחלף מעת הסדרת ייצוגו של המבקש ועד להגשת ההליך שבכותרת. אך, כאמור, נראה כי להתנהלות הלשכה לסיוע משפטי עד להסדרת ייצוגו של המבקש הייתה תרומה מכרעת לעיכוב בהגשת ההליך. במצב דברים זה, יש ליתן משקל ניכר לזכותו של המבקש למיצוי זכות הערעור. אשר למשיב, לא נטען לפניי כי הוא הסתמך על האחור בהגשת ההליך וממילא לא הוכח כי נגרם לו נזק עקב כך. בנסיבות אלה, ככל שהייתה פגיעה בציפיות המשיב לסופיות ההליך, אין המדובר בפגיעה ממשית.

הבקשה לרשות לערער תקובל, איפוא, לרישום. החלטה זו תתויק בתיק הבקשה לרשות ערעור.