בש"א 7896/06 מרים וינבך(אקרמן) נ. האוניברסיטה העברית ירושלים

לפני בקשה להארכת מועד להגשת רשות לערער.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל את ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום וקבע כי המערערת אינה דיירת מוגנת בנכס שבבעלות המשיבה ולפיכך הורה על פינויה ממנו. פסק הדין ניתן ביום 15.6.06 והומצא למבקשת ביום 26.6.06. לטענת המבקשת, האיחור בהגשת ההליך נבע מעיכוב שחל במינוי עורך דין לשם ייצוגה מטעם הלשכה לסיוע משפטי. לטענתה, היא פנתה ללשכה לסיוע משפטי ביום 4.7.06 אולם למרות פניותיה לזירוז הטיפול בעניינה, רק ביום 17.9.06 מונה לה עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. לטענת המבקשת, ראוי להיעתר לבקשתה שכן האיחור לא נבע ממחדלה. עוד נטען על ידי כי סיכויי ההליך טובים וכי יש להתחשב גם בכך שעניינו של ההליך הינו פינויה מדירת מגוריה. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק. לפיכך נדרש "טעם מיוחד" לצורך הארכתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). האיחור בהגשת הגשה במקרה דנן אינו איחור של מה בכך. למרות האמור, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. עיכוב בהסדרת ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי מקום בו בעל דין הינו דל אמצעים והוא זכאי לייצוג כאמור הוכר בפסיקה, בנסיבות המתאימות, כטעם מיוחד להארכת מועד (ראו: בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון , פ"ד נד(4) 702). במקרה דנן פעלה המבקשת בשקידה הנדרשת לצורך קבלת סיוע משפטי והעיכוב שנגרם בהגשת ההליך נבע בשל נסיבות שאינן בשליטתה. כמו כן, יש להתחשב גם במהות ההליך, אשר עניינו בפינויה של המבקשת מדירת מגוריה. אוסיף, כי לאור התוצאות השונות אליהן הגיעו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי אין בידי לשלול מראש, לצורך ההליך שלפני, את סיכויי ההליך. בנסיבות אלה, בהתחשב במעמדה החוקתי של הזכות לערער (סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה) וכן בריכוך שחל בגישה בדבר בקשות ארכה (רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים , תק-על 2002(1), 746) יש לקבל את הבקשה להארכת מועד (ראו גם: בש"א 5591/04 רונן יורם נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2004(2) 3265; בש"א 7596/04 נינה בורלשקוב נ' עמותת תשובה יצחק לפתרון מצוקת דיור , תק-על 2004(4), 61).

3.בשולי הדברים, אני שבה ומפנה להערתי בבש"א 6215/06 עבאד פורסאן נ' עאטף עטייה עבאד (טרם פורסם) לפיה חשוב לזכור כי בצד האינטרסים הראויים להגנה של מבקש הפונה בבקשה לסיוע ללשכה לסיוע משפטי, קיימים גם אינטרסים ראויים להגנה של בעלי הדין שכנגד אשר אף בהם יש להתחשב ואף אותם יש לשקול. כפי שהובהר שם, רצוי להימנע ממצב דברים בו הליך ערעורי מוגש באיחור ניכר לאחר שבעלי הדין שכנגד גבשו ציפייה סבירה לסופיות ההליך. בעניין זה, אני מפנה שוב להמלצת כבוד הרשם ע' שחם בבש"א 5591/04 הנ"ל, לפיה על מנת למנוע מראש היווצרות מצבים כאלה, מן הראוי כי ישקלו דרכים להסב את תשומת ליבם של בעלי הדין רלבנטיים הנוגעים בדבר, מבעוד מועד, לקיומן של בדיקות בשאלת הזכאות לסיוע משפטי להליכי ערעור על מנת למנוע מראש היווצרות מצבים אלה.

התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. בקשת רשות לערער תוגש תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

החלטה זו תומצא במקביל גם ללשכה לסיוע משפטי למחוז תל אביב והמרכז.