פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7992/07
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המערערת:
רבקה מנשה
נ ג ד
המשיב:
אלישע מרכוס
ערעור על החלטת רשם
בשם המערערת:
עו"ד שמעון שובר
פסק-דין
זהו ערעור על החלטת כבוד הרשמת ג. לוין מיום 28.8.2007, בה
נדחתה בקשת המערערת להחזר ערובה שהפקידה בקופת בית המשפט העליון במסגרת ע"א
11324/04.
1.
ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום
19.10.2004 בו נדחו הן בקשת המערערת לקיום צוואה בכתב יד משנת 1994 לפיה היא
יורשתה היחידה של המנוחה שרה יידוב ז"ל (להלן:
המנוחה
) שהייתה
ידידתה, והן בקשת המשיב, אחיינה של המנוחה לקיים צוואה בעדים מיום 16.1.1995 לפיה
הוא יורשה היחיד של המנוחה. על פסק דין זה הגישה המערערת ערעור והמשיב הגיש ערעור
שכנגד.
2.
בפסק דינו של בית משפט זה (ע"א 11324/04) מיום 4.6.2007
קיבל בית המשפט את הערעור שהגישה המערערת ודחה את הערעור שכנגד שהגיש המשיב. בית
המשפט קבע כי התיק יושב לבית משפט קמא שידון מחדש בסוגיית הצוואה הראשונה בלבד.
כמו כן, נקבעו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח לפי התוצאות בבית
המשפט המחוזי.
3.
לאחר מתן פסק הדין, הגישה המערערת בקשה להחזר העירבון בסך
15,000 ש"ח אשר הופקד בקופת בית המשפט. בהחלטתה מיום 28.8.2007 דחתה כבוד
הרשמת את בקשת המערערת בקובעה כי משנקבע כי הוצאות הערעור יהיו בהתאם לתוצאות
הדיון בבית המשפט המחוזי, לא ניתן להחזיר את הערבויות עד למתן פסק הדין בבית המשפט
המחוזי.
4.
על החלטה
זו נסוב הערעור בפניי. לטענת המערערת, טעתה כבוד הרשמת בכך ששללה ממנה את השבת הכספים שהפקידה על אף שערעורה התקבל וערעור המשיב נדחה ובהתעלמה מכך שהמשיב לא הפקיד ערובה כלשהי. עוד נטען כי טעתה כבוד הרשמת שלא הורתה למצער על השבת סך של 5,000 ש"ח.
החלטת כבוד הרשמת בדין יסודה ככל שמדובר בסכום ההוצאות המותנות שנפסקו בערעור, אך יש טעם רב בטענה החלופית שהועלתה על ידי המערערת ולפיה יש להשיב למערערת את הפרש הפקדון בסך 5,000 ש"ח.
אשר על כן, אני מקבלת את הערעור בחלקו ומורה על השבת הסך של 5,000 ש"ח לידי המערערת.
ניתן היום, ד' בכסלו תשס"ח (14.11.2007).
ש ו פ ט ת