בש"א 8015/20 ניקול ישר נ. רונן אילן

1.

ביום 20.7.2020 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינה של המבקשת ושל המשיב 1. המבקשת מעוניינת לערער. בבית המשפט המחוזי הייתה המבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי (להלן: הסיוע המשפטי ), ולאחר פסק הדין פנתה להסדרת הייצוג בערעור, אולם בעת הגשת הבקשה דנן העניין טרם הוסדר, ולכן התבקשה הארכת מועד לנקיטת ההליך הערעורי עד ליום 18.1.2021.

2.

המשיב 2, הנאמן, מתנגד לבקשה. לדבריו, פסק הדין ניתן כארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה, שהוגשה בחלוף 30 ימים מהמועד האחרון להגשת הערעור. הנאמן מציין כי מהמסמכים החלקיים שצורפו, עולה כי המבקשת השתהתה בפנייתה לסיוע המשפטי ואף לא ביססה את "דלותה הכלכלית" אשר נסתרת מפסק הדין המפרט את אורחות חייה והתנהלותה התכסיסנית במהלך הליך פשיטת הרגל. לדברי הנאמן, המבקשת לא הצביעה על קיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד. עוד טוען הנאמן כי סיכויי הערעור נמוכים.

3.

המשיב 3, בנק לאומי לישראל בע"מ, מתנגד אף הוא לבקשה, תוך שהוא מצביע על השיהוי בפנייתה של המבקשת ללשכה לסיוע משפטי ועל סיכויי הערעור הנמוכים, לשיטתו.

4.

ביום 10.12.2020 הוריתי למבקשת לצרף אסמכתא בדבר מועד פנייתה ללשכה לסיוע משפטי (לצורך ייצוגה בהליך הערעורי) וכן עדכון אודות השלב שבו מצוי הטיפול בפנייתה לסיוע המשפטי, בליווי תיעוד מתאים. המבקשת צירפה הודעה ובה פירטה כי פנייתה הראשונה בעניין זה לסיוע המשפטי (באמצעותו היא הייתה מיוצגת גם בהליך הגירושין) הייתה טלפונית, בין המועדים 20.8.2020 ל-3.9.2020. כן צורפו מסמכים נוספים המעידים על המשך טיפול הסיוע הלשכתי בפנייה, עד שביום 29.10.2020 המליץ הסיוע המשפטי למבקשת לפנות בבקשה להארכת מועד לצורך הגשת הערעור. גם לאחר מועד זה, הועברו לסיוע המשפטי מסמכים רלוונטיים, ולפי הנטען בהודעה "נציגי הסיוע המשפטי ממתינים לאישור הארכת תקופת הערעור".

5.

על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הארכת מועד הקבוע בחיקוק מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו". לא אחת נפסק, כי הקושי המובנה בהסדרת הייצוג לאוכלוסיות מעוטות יכולת – במיוחד כיום ב"עידן הקורונה" – צריך שיהווה שיקול בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי. נוכח חשיבותה של זכות הפנייה לערכאות, האינטרס של בעל הדין המבקש לערער לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון (בש"א 6636/20 אוסוב נ' כונס הנכסים הרשמי (23.11.2020)). עם זאת, אין בעצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי משום צידוק "אוטומטי" לקבלת ארכה (בש"א 2251/16 גטאס נ' דוברונבסקי (11.4.2016); בש"א 3736/19 עופר נ' כונס הנכסים הרשמי (6.7.2020)). יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ובכלל זה האם המבקש פעל בשקידה ראויה בפנייתו לסיוע המשפטי ובהגשת הבקשה לבית המשפט.

6.

בענייננו, הבקשה הוגשה כחודש לאחר המועד האחרון להגשת הערעור. עם זאת, מהחומר שלפניי עולה כי המבקשת פעלה לצורך הסדרת הייצוג באמצעות הסיוע המשפטי כבר מסוף חודש אוגוסט 2020, או בסמוך לכך. מהתכתובות אף עולה ב-13.9.2020 כתבה המבקשת לעורכת הדין מהסיוע המשפטי כי חשוב לה "לנסות לשנות את ההחלטה" וכי היא חוששת לפספס את "חלון הזמן" לערעור. אולם רק ביום 29.10.2020 – כשבשלב זה כבר חלף המועד להגשת הערעור – ייעץ לה הסיוע המשפטי לפנות בבקשת ארכה מתאימה. בנסיבות אלה, ואף שחלף זמן נוסף עד שהגישה את הבקשה דנן, סבורני כי לא ניתן לומר שהמבקשת השתהתה בפנייתה לסיוע המשפטי וכי אין מקום לזקוף לחובתה את מלוא משך האיחור בהגשת הבקשה. יצוין, כי בחינת "דלותה הכלכלית" של המבקשת צריך שתיבחן על ידי הסיוע המשפטי ולא על ידי בית המשפט, ולכן לא ראיתי בטענת המשיב 2 בעניין זה נימוק לדחיית הבקשה. לכך יש להוסיף, כי על פניו מדובר בהליך ערעור בזכות, וגם לכך יש לתת משקל בעת בחינת הבקשה (מבלי להביע עמדה ביחס לסיכוייו) (בע"מ 6466/20 פלוני נ' פלוני (9.12.2020)).

7.

סוף דבר, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה, כך שהמועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.7.2020 בפש"ר 32941-04-17 מוארך עד ליום 18.1.2021.

החלטה זו תצוין בפתח ההליך הערעורי, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח.