פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8035/03
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקשים:
1. מרגלית
שבילי
2. אילן שובל
3. ישראל שובל
4. זוהר שובל
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה
המקומית לתכנון ובניה גבעתיים
2. מרכז השלטון המקומי
בקשה להארכת מועד
החלטה
בפניי בקשה להארכת מועד להגיש בקשה לדיון נוסף. הבקשה הוגשה ביום 4.9.03. פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 26.6.03, היינו – מעל חודשיים לפני הגשת הבקשה למתן ארכה. זאת ועוד, הבקשה היא למתן ארכה עד ליום 30.11.03. הבקשה מבוססת על טענת המבקשים לפיה הם נדרשים לפרק הזמן האמור לצורך גיוס משאבים לשם הכנת הבקשה, וכן לשם כתיבת בקשה מפורטת, על רקע מעבר באי כוחם למשרד חדש במהלך חודש אוקטובר.
הארכת המועד לצורך הגשתה של עתירה לדיון נוסף טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984). אמת המידה שננקטה לעניין זה היא קפדנית עוד יותר מזו הנקוטה במסגרת הדרישה לטעם מיוחד בגדרי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי (ראו המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ פ"ד כב(3) 699). הבקשה שפניי אינה קרובה לעמוד באמת מידה זו. הבקשה הוגשה פרק זמן ארוך לאחר חלוף המועד להגשת עתירה לדיון נוסף (15 ימים מיום מתן פסק הדין, להבדיל מהמצאתו). בידוע הוא גם, כי ימי הפגרה באים במניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף (בש"א QUEEN IN RIGHT OF CANADA - 6206/93 נ' רבקה ריינהולד .תק-על 93(3), 1481). ניסיונם הנטען של המבקשים לגייס כספים לא נתמך כלל בתצהיר. מכל מקום, אין בו כדי להסביר מדוע לא פנו במועד לבית המשפט בבקשה מתאימה, והשתהו פרק זמן כה ממושך. מובן, כי בכך אף גרמו להיווצרות ציפיה אצל המשיבים, כי לא יוטרדו עוד בהליכים בעניין זה. מקל וחומר מובן הוא, כי הבקשה למתן ארכה עד ליום 30.11.03 אינה סבירה כלל, ואינה מצביעה על תובנה של ממש בדבר הצורך לנקוט בהליכים מהירים בכל הנוגע לבקשה לדיון נוסף.
סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות כל אחד מן המשיבים בסך של 1,500 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.
ניתנה היום, ד' בתשרי תשס"ד (30.9.03).
עודד
שחם
ר ש ם